ש' מ נ' ש' י

פסק דין

ערעור על פסק-דין של בית הדין הרבני האזורי בירושלים, בו הוחלט כי בית הדין מוסמך
לדון בתביעת הבעל לשעבר לביטול פסק דין למזונות האשה, שניתן כעשרים ושלוש שנה קודם
לכן, כאשר לטענת הבעל האשה שרכה דרכיה כידועה בציבור עם פלוני. בית הדין האזורי
מציין כי הוא סבור שיש לבטל את פסק הדין מעיקרו, ובכל מקרה כל פסקי הדין למזונות
מאז שנת 1979 מוקפאים ואינם ניתנים לגביה בשום צורה שהיא.

השאלה המרכזית השנויה בויכוח היא: בית דין רבני נתן פסק-דין למזונות אשה ולאחר
שנתגרשו הצדדים הוגשה תביעה לביטול פסק-הדין למזונות. האם נכונה הטענה שבית הדין
הרבני סיים את מלאכתו ואין לו יותר סמכות, אפילו לגבי פסק-דין שהוא עצמו נתן?

להלן עיקרי העובדות הצריכות לענייננו. הצדדים נישאו לפני שנים רבות. המשיב עזב את
ביתו בשנת 1973. בסביבות שנת 1974 עזב המשיב את הארץ, ולא שב אלא כעבור כ-24 שנה.
בשנים בה היה הבעל מחוץ לישראל נפסקו לאשה מזונות על ידי בית הדין, והם נגבו,
כנראה, על ידי ירידה לנכסיו של המשיב בישראל. לאחר חזרת המשיב לישראל, הגיש הוא
לבית הדין האזורי בקשה לביטול ההחלטות שניתנו בהעדרו ובקשה לעיכוב הליכי הוצאה