רת"ק 9947-10-15 ויצמן נ' כהן

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות ברחובות (כב' הרשמת הבכירה ר' ארד) מיום 6.8.15, בו נדחתה תביעתו של המבקש נגד המשיבה ללא צו להוצאות.

בימ"ש קמא נימק את פסק דינו בכך שכתב התביעה נוסח באריכות וכולל פרטים רבים ושונים ולא ברור מהי עילת התביעה. בדיון שהתקיים, אליו הנתבעת לא התייצבה, הבהיר המבקש כי עילת התביעה היא עלילות שווא שהעלילה עליו הנתבעת במסגרת דיון בצו למניעת הטרדה מאיימת. המבקש הסכים למתן צו נגדו למשך שלושה חודשים, רק בשלב מאוחר יודע ראה את פרוטוקול הדיון ולשיטתו הדברים שנרשמו מפי הנתבעת שקריים, ומכאן תביעתו. בימ"ש קמא קבע כי המבקש לא פרט מהם דברי השקר ולא הוכיח כי הדברים שנרשמו אינם אמת. ובכל מקרה, נקבע, כי למשיבה עומדת הגנת סעיף 13(5) בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1995, הקובע כי פרסום שנעשה תוך כדי דיון בהליך משפטי. גם עוולת הנגישה אינה מתקיימת שעה שהמבקש אישר כי בהסכמתו ניתן צו לבקשת המשיבה.

2.בבקשה שלפני, אשר אף היא מסורבלת, ורוויה במלל ובפרטים שאינם מהווים נימוקים ראויים בבקשת רשות ערעור, מגדיר המבקש את בקשתו: "הערעור הוא על ביזיון, על השפלה ועל הבושה שחוויתי מבית המשפט עצמו". מעבר לכך שהבקשה מנוסחת בלשון שאינה ראויה ואינה מכבדת את כותבה, בלשון המעטה, הרי שלא ניתן לדלות ממנה, במה- אם בכלל- שגה בימ"ש קמא בפסק דינו. המבקש טוען כי כל הראיות לעוול שנגרם לו נמצאים בפרוטוקולים של בית המשפט.

3.דין הבקשה להידחות.

כידוע, תינתן רשות ערעור ביחס לפסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות רק "במשורה", כאשר מדובר בטעות גלויה על פניו של פסק הדין, או כאשר מדובר בעניין משפטי עקרוני "בדרגת חשיבות גבוהה ביותר" (ר' רע"א 6006/14 מ.ל.ב.ס טכנולוגיות בע"מ נ' רחל שחור (8.12.12); רע"א 8144/04 בודקר נ' בשקירוב (2005); רע"א 1735/13 ישי רז נ' חברת דואר ישראל בע"מ (8.5.13)).

הבקשה שבפני אינה נכנסת לגדר החריגים האמורים: לא מצאתי כי נפלה טעות הנגלית על פניו של פסק הדין וכן אין בעניין עקרוני החורג ממסגרת הסכסוך בין הצדדים.

4.בימ"ש קמא עמד על כך שתביעת המבקש נעדרת עילה, ולמרות זאת, לאחר ששמע את המבקש בדיון שנקבע, התייחס בפסק דינו לכל טענה מסתברת שעולה מכתב התביעה, ודחה אותה לגופה.

צדק בית משפט קמא בקביעתו לפיה אין למבקש עילת תביעה כפועל יוצא מדברים שנרשמו בפרוטוקול בימ"ש מפיה של המשיבה במסגרת דיון על פי חוק למניעת הטרדה מאיימת. במיוחד כאשר ניתן בסופו של יום צו אשר הופר ע"י המבקש, כפי הודאתו בדיון שנערך במעמד הצדדים (ר' פרוטוקול דיון בבית משפט השלום ברחובות מיום 24.2.15 , עמ' 7 שורה 15, אשר צורף לבקשה).