רת"ק 9879-09-17 עשור נ' קולחי הגלבוע בע"מ ואח'

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בעפולה (כב' השופט העמית י. שדמי) מיום 27.8.17, במסגרתו נדחתה תביעת המבקשת.

הרקע לבקשה

ביום 7.6.16 הוטלו על חשבון הבנק הפרטי של המבקשת שני עיקולים: האחד על סך 3,843 ₪ בגין חוב אגרת שירותי ביוב לשנים 2015-2016. והשני על סך 7,216 ₪ בגין חוב ארנונה על שנת 2016, שניהם בעבור דירה בה מתגוררת המבקשת אשר נמצאת בתחומה של המועצה האזורית גלבוע.

טענת המבקשת, תושבת זרה במעמד ארעי, הינה כי העיקולים הוטלו בגין חובות לא לה, ובשל כך הם אינם חוקיים. על כן עתרה המבקשת בהליך קמא אשר התנהל בפני בית המשפט לתביעות קטנות, לפיצוי בסך 20,000 ₪.

לטענת המשיבות במסגרת הליך קמא, לו היו משולמים החובות- היו העיקולים מתבטלים מיד.

בית המשפט קמא דחה תביעתה תוך שקבע, בין היתר, כי המבקשת הינה בגדר "מחזיקה בנכס" לצורך חיובה במיסים עירוניים, שכן בעת שהותה בארץ, היא מתגוררת יחד עם בעלה בבית המגורים המצוי בתחומה של המשיבה 2. לעניין זה ציין בית המשפט קמא, כי המבקשת טענה בפני רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הפנים כי מרכז חייה הוא בארץ וכי היא מתגוררת בכנס הנ"ל יחד עם בן זוגה, הוא כאמור בעל הנכס (כמשתקף מפרוטוקול הדיון מיום 29.5.17 עמ' 2 שורה 31). בית המשפט קמא גם קיבל את טענת המשיבות כי החוב בגינו הוטל העיקול נוגע לתקופה שבה מתגוררת המבקשת בנכס.

התביעה נדחתה, אם כן, תוך חיוב המבקשת בהוצאות המשיבות.

טענות המבקשת בבקשתה למתן רשות ערעור

בבקשת רשות הערעור אשר הוגשה ביום 6.9.17, מלינה המבקשת על כך כי העיקול הוטל על חשבונות הבנק המנוהלים על שמה בלבד, בגין חובות שאינם שלה ועומדים מזה כעשר שנים והגיעו כדי כ-160,000 ₪, המעידים על כך כי נצברו על ידי בן זוגה של המבקשת ואשתו לשעבר ואינם נוגעים למבקשת כלל ועיקר (כפי שאף עולה מהודעת דוא"ל, מיום 17.7.16 אשר צורף כנספח ד' לכתב התביעה קמא). המבקשת טענה כי המשיבות "נטפלות" אליה עקב חולשתה היחסית בשל היותה תושבת זרה, ואינן פונות לאכוף את החוב על בן זוגה וגרושתו.

עוד טוענת המבקשת, כי מבחן הפסיקה הוא כי בתשלומים ישא "בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס", קרי בן זוגה של המבקשת שהוא בעל הנכס, וגם "מחזיק" בנכס, בו זמנית.