ורטנסקי נ' חברת דואר ישראל בע"מ ואח'

1.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון מיום 28.06.16 (כב' השופטת צ. גרדשטיין פפקין).

2.רקע והחלטת בימ"ש קמא-

כאמור בפסק הדין, המבקש (הוא התובע בבית משפט קמא) הגיש תביעה כספית ע"ס 5,000 ₪ כנגד המשיבים (הם הנתבעים) וזאת בשל הפליה לרעה וקנטורים נטענים על ידי המשיב 2 (להלן "המשיב"), שהוא מנהל סניף הדואר בגבעתיים.

כנטען בכתב התביעה, ביום 24.09.15 המתין המבקש בסניף הדואר על מנת לקבל דואר רשום. לטענת המבקש, לקוח אחר הגיע לסניף ופקידת הדואר קיבלה את אותו הלקוח מבלי שהוא חיכה בתור, תוך שהמשיב מאשר זאת. התנהלות זו גרמה למבקש לעזוב את הסניף ללא קבלת שירות. המבקש פנה למשיב וטען שהוא מושחת, מאחר והוא מעדיף לקוחות אלה על אחרים.

לאחר זמן מה, המבקש שב לסניף לקבל שירות ונאלץ לחכות 48 דקות עד הגעתו לדלפק בתורו, כאשר בעת שניתן לו השירות לו נזקק נעמדו לידיו ממתינים אחרים ובכך נפגעה פרטיותו.

ביום 14.10.15 המבקש הגיע לסניף הדואר וכאשר הגיע תורו הוא נותב לעמדה בה עבד המשיב. המבקש טען כי המשיב ניהל שיחה עם עמיתו במקום לתת שירות למבקש ו"כשהבחין" במבקש החל לקנטר אותו (צעק את שמו בחוזקה), לא נתן לו שירות כראוי וכאשר הגיעה מכרה של המשיב, הוא העדיף לטפל בה ללא תור במקביל לטיפול במבקש. המבקש טען כי התנהלותו זו של המשיב היא שגרתית. המבקש הינו נכה החולה בסרטן, ולטענתו הוא מופלה לרעה וחווה הפליה וקנטורים מצד המשיב.

המשיבים טענו כי יש לדחות את התביעה. המשיב לא זוכר את האירועים הנטענים וככל שהורה ללקוח להתקדם ללא תור, הדבר נעשה רק באם ללקוח האחר יש תג נכה או אם אותו לקוח ביקר בסניף ושכח תעודה ואז אין צורך לשוב ולעמוד בתור. המשיב הכחיש כי הפלה את המבקש לרעה לעומת אחרים.

התביעה נדחתה.

נקבע, כי המבקש לא הוכיח את תביעתו ולא הוכח כי המשיב הפלה אותו לרעה לעומת לקוחות אחרים, כך גם לא הוכח כי המשיב נתן יחס מועדף ללקוחות אחרים בסניף על פני המבקש.

עוד נקבע כי אין מחלוקת שהמשיבים לא ידעו כי המבקש הינו אדם חולה, בעל תעודת נכות, כי לא התקיימו תנאי חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בירור ולמקומות ציבוריים תשס"ט-2000 (להלן: ".חוק איסור אפליה בשירותים"), והמבקש אף לא הוכיח כי היחס כלפיו נבע מהשתייכותו לקבוצה מסויימת כמפורט בסעיפים 3(א), 6 לחוק איסור אפליה בשירותים.

כאמור, התביעה נדחתה. המבקש חוייב בהוצאות בסך 500 ₪.