רת"ק 9244-08-14 כהן נ' עו"ד רפ

1.עסקינן בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות ירושלים, בת"ק 1681/09 (כב' השופטת מלכה אביב) מיום 10.03.2010, בגדרו נקבע כי המבקש ישלם למשיבה סך של 4,250 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, וכן סך של 1,000 ₪ עבור הוצאות ההליך, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

2.בהחלטתי מיום 18.01.2015, הוריתי למבקש להבהיר לבית המשפט, תוך 7 ימים, את פשר האיחור הרב בהגשת בקשת רשות הערעור על פסק דין שניתן נגדו כאמור עוד בשנת 2010.

3. חרף האמור, המועד שנקבע בהחלטה חלף והמבקש לא הגיב.

4.למרות זאת, בהחלטתי הנוספת מיום 26.01.2015 אפשרתי למבקש הזדמנות נוספת להגשת תשובה. ביום 29.01.2015 הונחה על שולחנו של בית המשפט תגובת המבקש, בה נכתב, בין השאר, כך "בשנת 2010, השנה בה על פי הדין הייתי צריך להגיש את הערעור, נחקרתי ע"י משטרת ישראל דבר שגזל ממני זמן רב, יצויין שבסוף ההליך נוקתי מכל אשמה... אציין, כי חוקר במשטרת ישראל אמר בפניי שמשטרת ישראל תפנה בשמי לפרקליטות המדינה וליועץ המשפטי לממשלה, שהאחרונים יעזרו לי בהגשת ערעור על פסק הדין האמור... לאחר 4 שנים שבהם ראיתי שלא נעשה דבר לגביי, החלטתי להגיש את הערעור בעצמי...".

5.תקנה 16 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז 1976 קובעת כי:

16.(א)המועד להגשת בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט או על החלטתו לפי תקנה 12 לגבי בקשה לבטל החלטה שלא בפני בעל דין, הוא 15 ימים מיום מתן פסק הדין או ההחלטה.

(ב)ניתנה רשות ערעור יראו את כתב הבקשה ככתב ערעור.

(ג)בכפוף להוראות תקנה זו יחולו הוראות חלק ד' לתקנות סדר הדין האזרחי על ערעור ועל בקשה לרשות ערעור על פסק דין של בית המשפט.

6.אשר על כן, משחלף המועד הקבוע בדין להגשת הבקשה לרשות ערעור, ואין בדברי המבקש המצוטטים לעיל כל טעם המצדיק את הארכת המועד להגשתה, התוצאה היא שדין הערעור להידחות.

הנני מורה, אפוא, על דחיית הערעור.