רת"ק 8536-08-14 שגיא נ' ליבוביץ

1.לאחר שעיינתי בבקשה ובתוקף סמכותי בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 אני סבורה כי אין הבקשה מצריכה תשובה ודינה להידחות.

בהתאמה גם דין הבקשה למתן צו זמני למניעת הטרדה מאיימת להידחות.

2.בבקשה דנן עותרת המבקשת להתיר לה להשיג כנגד פסק דין בית המשפט לתביעות קטנות בת"ק 61969-03-14 שניתן ביום 16.7.2014 בבית המשפט לתביעות קטנות בקריות על ידי כב' השופט מוחמד עלי (להלן: "פסק הדין").

בפסק הדין נדחתה תביעת התובעת לחייב המשיבה שבפניי שאין מחלוקת שהיא קשישה בת למעלה מ- 90 שנים לשלם לה פיצויים בסך 5,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לה. זאת עקב מטרד. נטען כי המטרד נובע מהפעלת טלוויזיה בדירת הנתבעת בעוצמת רעש מקסימלית בזדון ובכוונה.

3.בפסק דין מנומק היטב נדחתה תביעת התובעת משום שנקבע כי זו לא הרימה נטל ההוכחה המוטל עליה, לא הוכיחה קיומו של מטרד, לא היציגה נתונים בנוגע למפלסי הרעש הנטענים ובדיקות שכן הוצגו לא הוכיחו קיומו של רעש בלתי סביר.

בית המשפט קמא התקשה לייחס אמינות לטענת התובעת וקבע כי דין טענותיה לעניין רעש להידחות גם לאור העובדה כי שאר דיירי הבית המשותף בו מתגוררים המבקשת והמשיבה אינם מתלוננים על הרעש הנטען.

עוד נקבע בפסק הדין כי לא הוכחה כוונת זדון מצד המשיבה וגם בכך לא הרימה המבקשת נטל ההוכחה המוטל עליה.

4.יצוין כבר עתה כי בבקשתה מעלה המבקשת טענות כנגד אופן התנהלות ההליך שאין להם בסיס בפרוטוקול הדיון בבית המשפט קמא.

כעולה מהפרוטוקול המבקשת טענה טענותיה באריכות וזכתה ליחס סבלני ונאות.

5.עוד אציין כי כל טענותיה של המבקשת בבקשה זו מכוונות כנגד ממצאי עובדה וכנגד קביעות בנוגע להערכת עדויות שנקבעו על ידי בית המשפט קמא.

בכגון דא אין בית משפט של הערעור מתערב.

6.יתר על כן עסקינן בבקשה להשיג על פסק דין בית משפט לתביעות קטנות שניתן במסגרת הליך מיוחד ומהיר שנועד לתת מענה לפתרון סכסוכים בין פרטיים שאינם מיוצגים בצורה מהירה ויעילה.

השקפת המחוקק הייתה כי הליך בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להתחיל ולהסתיים בבית משפט לתביעות קטנות לכן גם נקבע שהגשת ערעור מותנית במתן רשות.