רת"ק 8213-03-17 ליאור אס נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ

לפני בקשת המבקשת לפטור מערבון. זאת, בהקשר לבקשתה למתן רשות ערעור אודות פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות אשר דחה את תביעתה של המבקשת לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים. זאת, בדיון שהתקיים במאוחד עם הליך אחר, בו נדחתה גם התביעה מהצד שכנגד.

לאחר עיון בבקשה, אני סבור שדין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות לגופה, ולפיכך אין צורך להידרש לשאלת העירבון.

המדובר בתאונת דרכים, בבית המשפט העידו שתי הנהגות. גרסאותיהן אודות ההסבר לכך ששתי המכוניות שנסעו בנתיבים מנוגדים התנגשו כך שפינה שמאלית אחת פגעה בפינה ימנית אחרת, היו שונות באופן קיצוני זו מזו.

הפסיקה קבעה כי לא בנקל ינתן רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום. בבית המשפט העליון נקבע כי "ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תינתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת הערעור" (רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בעמ נ' משיח (20/05/2015)).

המבקשת סבורה כי בית המשפט שלדיון צריך היה לקבל את גרסתה, ולדחות את גרסת הנהגת שכנגד. בבקשתה היא חוזרת על הטענות שכבר נבחנו בבית המשפט לתביעות קטנות, הבהירה עוד מעט, ואף צרפה תמונות ושרטוט של הצומת לשם המחשה.

אולם, מעיון בטענות לא מצאתי שיש בהן טענה משכנעת בבירור ולא מצאתי טעות מוחשית בהחלטת בית המשפט. הקושיות על גרסת הצד השני כבודן במקומן מונח, אך בית המשפט לתביעות קטנות עמד על קשיים אלה ודחה גם את הגרסה שכנגד.

לא מצאתי ממש בטענה שבית המשפט לא הבין את מבנה הצומת, ולכן טעה כאשר דחה את גרסת המבקשת. זאת, הן מפני שהשרטוט והתמונות לא הוגשו לבית המשפט, אף שיכולים היו להיות מוגשים, וממילא לא קיבלו ביטוי. מה גם שהטענה העיקרית, לפי בית המשפט לא לקח בחשבון שיש הצרה של הדרך, משני נתיבים לנתיב אחד, אינו עולה מהשרטוט שהוגש ואינו ברור מתוך התמונות שמבקשת המבקשת להגיש.

סיכומו של דבר, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית לגופה, ללא צו להוצאות.

ממילא אין צורך להידרש לשאלת העירבון.