קריביצקי נ' אזולאי ואח'

1.לפני בקשת רשות ערעור המופנית כנגד פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב ( כב' הרשם הבכיר דורני – דורון), מיום 31.3.2017, בת"ק 54058-12-15, אשר דחה את תביעת התובע לדמי נזק אשר לטענתו נגרמו לו, עקב מעשה תקיפה של המשיבים כלפיו.

2.המבקש הגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות וטען כי כאשר הגיע לבקר את בתו, הגרה בבית המשותף, בו מתגוררים המשיבים, ולאחר שהוציא את הכלב של בתו לטיול, צילם את המשיבה כשהיא מכבה את האורות בחדר המדרגות ובחצר הבניין, בו בזמן שלטענתו, הם חייבים להיות דלוקים, או אז זו התקרבה אליו ותקפה אותו. אז הסתבכו השניים ברצועת הכלב, אשר לפתה את שניהם והם נפלו ארצה. לטענתו, הטלפון הנייד נשמט מידו והמשיבה אף הוסיפה ותקפה אותו בכך שזרקה עליו נעלים ואבנים.

נטען כי המשיב, בעלה של המשיבה, נחלץ לעזרתה ותקף אותו ובתוך כל נפל שוב מכשיר הטלפון הנייד שברשותו ונגרם לו נזק.

בתביעתו תבע המבקש את נזקיו כדלקמן : תיקון מכשיר הטלפון בסך של 1600 ₪ , ניקוי יבש למעיל אותו לבש – 110 ₪ וכן פיצוי בגין עוגמת נפש. בהתאם העמיד את דרישתו לפיצוי על סך כולל של 3,600 ₪ .

3.ביום 24.8.16 ניתן פסק דין לטובת המבקש, בהעדר המשיבים, תוך חיובם בהוצאות המבקש בסך של 750 ₪.

בסמוך לאחר מכן הגישו המשיבים בקשה לביטול פסק הדין. בקשתם נענתה כנגד תשלום הוצאות בסך של 750 ₪ .

בקשתם הנוספת שלא להפקיד ההוצאות נענתה בהחלטה מיום 15.9.16 אז קבע בית המשפט כי ביצוע התשלום וההפקדה יוקפא עד לסיום הדיון בתובענה ובמסגרתו תינתן החלטה גם בנוגע לתשלום ההוצאות וכן בנוגע לכל התיק כולו.

4.בדיון אשר התקיים במעמד הצדדים בפני בית המשפט קמא, בפתח הדיון, הודיע בית המשפט קמא לתובע, כי אינו מוסמך לדון בתביעה שעניינה פיצוי בגין נזקי גוף, בהתאם הסכים התובע לצמצם תביעתו אך לנזקי הרכוש אשר נגרמו לו.

5.בית המשפט קמא בפסק דינו התייחס ארוכות לטענות הצדדים אשר באו בפניו כאשר מחד גיסא טוען התובע למעשה תקיפה של המשיבים כלפיו ומציג עצמו כמי שמבקש לאכוף הוראות חוק המחייבות הותרת תאורה חיצונית סביב בניין המגורים כדי להבטיח העדר מכשול לבאים לבית ו/או ההולכים בדרך בסמוך.

מאידך הציגו המשיבים את המבקש כאיש ריב ומדון אשר חוזר ומגיש תביעות כנגד דיירי הבניין על אף שאינו גר במקום, כשהוא חוזר ומטריד אותם.

לטענתם, המבקש התגרה בהם ועל כן בקשו לסלקו בכוח מהמקום.

6.בית המשפט קמא נדרש לטענות הצדדים במישור העובדתי אשר בא בפניו ובסופו של יום העדיף את גרסת המשיבים אשר נתמכה בגרסאות שכנים, וראה במעשי המבקש כמעשי התגרות אשר הביאו את המשיבה למצב בו איבדה עשתונותיה וביקשה להרחיק את המבקש מעל פניה בכל מחיר, אשר באופן יהיר ומקנטר צילם אותה באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שלה אותה. בית המשפט קמא עמד על כך שהאירוע היה בשעות הלילה, כאשר לטענת המשיבה יצאה היא מדירתה ופנתה לקבלת טיפול רפואי. במצבה הרפואי ובכעסה התגלגלו הנסיבות לתגרה מיותרת אותה גרם המבקש. בית המשפט קמא לא חסך מילותיו גם באשר להתנהגות המשיבים ויחס להם אשם תורם, אשר לא בא לידי ביטוי מוחשי בהעדר תביעה שכנגד.