רת"ק 66619-09-16 פרי שטיינברג נ' נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ ואח'

הרקע לבקשה וטענות המבקשת:

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דין של בימ"ש לתביעות קטנות בחדרה (כב' הרשמת הבכירה קרן מרגולין פלדמן) שניתן ביום 8.9.16 במסגרת ת"ק 40293-11-15.

בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, ולאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, אני מוצא כי אין היא מצריכה תשובה ויש לדחותה.

מדובר בתביעה נזיקית במסגרתה טענה המבקשת כי רכבה נפגע מעץ נופל שעה שנסעה בבקרו של יום גשום (3.11.14) בדרך 652 שבין פרדס חנה לכרכור. בעקבות זאת הושבת רכבה של המבקשת (התובעת שם) והוכרז כאובדן כללי והיא נאלצה להסתייע באחרים כדי לאסוף את ילדי הצהרון שהיא מפעילה ולהמשיך בעבודתה כשגרה. המבקשת טענה כי על המשיבות לפצותה בסך של 10,045 ₪. כן טענה כי יש להחיל על המקרה את הכלל לפיו "הדבר מדבר בעד עצמו" ולקבוע כי יש להעביר את נטל השכנוע אל כתפי המשיבות להראות כי לא התרשלו בתחזוקת העץ.

יצוין כי במהלך הדיון שהתקיים ביום 8.9.16 לפני בימ"ש קמא ביקש נציג המשיבה 2 למחוק את המשיבה 1, זאת מאחר שהמשיבה 2 היא שמתחזקת את קטע הדרך המדובר. המבקשת השאירה את העניין לשיקול דעתו של בימ"ש קמא ובימ"ש קמא קבע כי משלקחה המשיבה 2 אחריות על התוצאה של ההליך, יהא אשר יהא, ונוכח טענותיה לקיומו של הסכם בינה לבין המשיבה 1 בעניין זה כמפורט בכתב ההגנה, יש למחוק את המשיבה 1 מרשימת הנתבעים בתיק. לכן בפסק הדין דן בימ"ש קמא באחריותה של המשיבה 2 לנזק שנגרם למבקשת.

בפסק דינו של בימ"ש קמא נקבע כי יש לקבל את גרסתה של המבקשת לקרות האירוע. כן נקבע כי למשיבה 2, אשר מתחזקת את קטע הכביש, אחריות מושגית כלפי המבקשת שעשתה שימוש בקטע הכביש הרלוונטי בהתאם לדין. באשר לחובת הזהירות הקונקרטית ציין בימ"ש קמא כי המשיבה הציגה רשימת מטלות שהוגדרה במסגרת המכרז שבו זכתה וביקשה לגזור מרשימה זו את סטנדרט ההתנהגות הראוי המלמד מהי מידת הזהירות הקונקרטית שבמסגרתה עליה לפעול בכל הנוגע לסיכון הנובע מעצים הנופלים על גבי רכבים העוברים בכביש. בימ"ש קמא קבע כי רשימת הדרישות הנ"ל יש בה כדי לקיים את הנדרש לקיום שגרת תחזוקה ראויה העומדת בסטנדרטים סבירים ואשר עלותם עומדת ביחס סביר לסיכון הטמון בשימוש בדרך. בימ"ש קמא קבע כי יש בנהלים שתוארו על ידי המשיבה כדי ללמד על רמת התנהלות סבירה וזהירה של מחזיק בשטח הרלוונטי. כן נקבע כי מהראיות שהוצגו על ידי המשיבה עולה כי המשיבה יישמה את האמור בנהלים וביצעה ניטור, מעקב וביצוע עבודות מניעה על פי הגדרות המכרז. נקבע כי המשיבה פעלה כמתחזק סביר, כי נפילת העץ במועד הרלוונטי לא הייתה צפויה וכי לא ניתן לצפות כי המשיבה, כמחזיקה סבירה בדרך, תוכל למנוע את אותה נפילה. על כן, נקבע כי המשיבה לא התרשלה בביצוע עבודות התחזוקה במקום והתביעה נגדה נדחתה. על המבקשת הוטלו הוצאות ההליך בסך 500 ₪.

בבקשת רשות הערעור טוענת המבקשת כי בהליך שהתנהל בבימ"ש קמא נפלו פגמים מהותיים ופרוצדוראליים, בכללם שלילת זכותה הבסיסית של המבקשת לטעון את מלוא טענותיה ושלילת זכותה להפריך ולסתור את דברי נציג המשיבה 2 תוך התייחסות עניינית וקונקרטית למסמכים שהוגשו על ידי נציג המשיבה במהלך הדיון. נטען כי המסמכים שהציג נציג המשיבה 2 במהלך הדיון לא צורפו לכתב ההגנה של המשיבה, לא נמסרו למבקשת טרם הדיון או במהלכו ולרוב המסמכים שהוגשו אין נגיעה למקום התרחשות האירוע המזיק. עוד טוענת המבקשת כי נתנה הסכמתה למחיקת המשיבה 1 בלשון רפה ובהשאירה את ההחלטה לשיקול דעתו של בימ"ש קמא, זאת בלי להביא בחשבון את המשמעויות המשפטיות הנובעות מהסכמה זו במלואן, בלי שאלה הוסברו לה על ידי בימ"ש קמא ומבלי שניתנה לה הזדמנות להיוועץ טרם מתן תשובתה לשאלת בימ"ש קמא. נטען כי המבקשת הינה כבדת שמיעה ועובדה זו הובאה לידיעתו של בימ"ש קמא כבר בתחילת הדיון, אך במהלך הדיון התקשתה המבקשת לשמוע את דברי נציג המשיבה 2 ולהתמודד עם דבריו. עוד נטען כי המשיבה 1 כלל לא טרחה להגיש כתב הגנה וכי פסק הדין של בימ"ש קמא מבוסס על טעויות והטעיות. נטען כי יש ליתן משקל להיותה של המבקשת כבדת שמיעה, לכך שלא הייתה מיוצגת על ידי עו"ד ולא ניתנה לה האפשרות להיוועץ. המבקשת טוענת כי לא היה מקום בנסיבות העניין למחוק את המשיבה 1 מהתביעה. כן נטען כי שגה בימ"ש קמא כאשר קיבל מנציג המשיבה 2 מסמכים שונים במהלך הדיון, מבלי שהעתקם נמסר למבקשת טרם הדיון על מנת שתוכל להתגונן מפניהם, לסתור אותם או להפריכם. עוד נטען כי שגה בימ"ש קמא משהטיל על המבקשת הוצאות משפט בעוד שהתנהלות המשיבות היא זו שהיה ראוי, נכון וצודק להשית בגינה הוצאות.

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את בקשת הערעור על נספחיה ואת פסק דינו של בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור. לא מצאתי כי בפסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות נפל פגם המצדיק התערבות בנסיבות העניין. ניכר מפסק דינו של בימ"ש קמא כי בחן את טענות הצדדים ואת הראיות והעדויות שהוצגו בפניו. לא מצאתי גם כי נפל בהליך שהתנהל בבימ"ש קמא פגם המצדיק התערבות.