רת"ק 61957-06-15 לוז נ' תור-פז לנצח-לעד בע"מ

זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע, אשר קיבל באופן חלקי את תביעת המבקש להחזר תשלום בגין ביטול כדין של הזמנת חופשה.

במסגרת כתב התביעה שהגיש טען המבקש, כי ביום 03.01.2013 הזמין באמצעות המשיבה נופש זוגי לבית מלון באילת לימים 26-23.01.2013. התשלום, ע"ס 1,799 ₪, הועבר אל המשיבה בהעברה בנקאית.

ביום 10.03.2013 פנה המבקש לבטל את ההזמנה, ובקשתו נענתה בחיוב ע"י מנהל המשיבה, אשר אישר את ביטול ההזמנה והבטיח, כי יעביר בחזרה למבקש את הסכום ששולם בגין החופשה הנזכרת.

לאחר שהמשיבה לא החזירה את הסכום האמור, הגיש המבקש תובענה בה העמיד את תביעתו על סך 6,799 ₪ שמהווים את עלות החופשה, פיצוי בגין "בזבוז זמן" וכן הצמדה וריבית.

המשיבה לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיון (יוער כי המבקש הגיש בעבר תביעה באותו עניין, אולם זו נמחקה בשל אי התייצבות הצדדים).

בדיון שהתקיים בפני בית המשפט קמא (ביום 17.06.2015) נקבע, כי בוצעה למשיבה הזמנה כדין ועל כן זכאי המבקש לפסק דין בהעדרה. משכך, שמע ביהמ"ש את עדותו של המבקש, התרשם מחומר הראיות אשר הוצג בפניו (המבקש הציג אישורים וקבלות על ביצוע ההזמנה, תשלום בעבורה וביטולה), ובסופו של הליך קיבל את התביעה ופסק לטובת המבקש סך של 1,799 ₪ בתוספת 1,000 ₪ בגין הוצאות.

נגד פסק דין זה הוגשה הבקשה שבפני.

בבקשת רשות הערעור טען המבקש טענות מטענות שונות הנוגעות הן לתביעה הראשונה אותה הגיש ונדחתה נוכח היעדרותם של בעלי הדין ביום הדיון, והן לתביעתו שנתקבלה בבית משפט קמא.

בין היתר טען המבקש, כי בית המשפט שגה בכך שלא הוסיף לסכום שנפסק תשלומי ריבית והצמדה החל מיום ביטול ההזמנה (10.01.2013), וכי אלה עומדים על 1,249 ₪; וכי ראוי היה לפסוק לטובתו הוצאות משפט בסכום גבוה יותר על מנת להרתיע את המשיבה, ודרש תשלום של 10,000 ₪ בגין הוצאותיו. בסך הכל העמיד המבקש את תביעתו על סך של 13,048 ₪.

עם הגשת בקשת רשות הערעור הגיש המבקש גם בקשה לפטור מתשלום אגרה, ובקשתו זו נענתה בהחלטה מיום 30/08/15.

יצויין, כי שתי הבקשות הועברו לתגובת המשיבה (בהתאם להחלטתי מיום 01.07.2015(, אך זו לא התקבלה.