רת"ק 59235-05-16 ישרזדה נ' סביקליס

על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות באשקלון מיום 11.4.2016 מפי כב' הרשמת הבכירה עידית כלפה

 2.המבקש בבקשתו לביטול פסק הדין הסביר כי בשל מצבו הבריאותי נבצר ממנו להגיע לדיון, כאשר לבקשה צורף אישור מחלה מיום 11.4.2016 עד ליום 13.4.2016. 1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות מיום 11.4.2016, במסגרתו דחה בית המשפט את תביעתו של המבקש בשל אי התייצבותו לדיון והטיל עליו תשלום הוצאות למשיב בסך של 350₪, וכן על החלטת בית המשפט שלא לבטל את פסק הדין שניתן בהעדרו.

3.בקשתו של המבקש לביטול פסק הדין נדחתה על ידי בית המשפט ביום 19.4.2016 תוך שצוין כי: "לא שוכנעתי כי נבצר מהתובע להתייצב לדיון, ואף לא צורפה כל אסמכתא מתאימה (יוער כי כלל לא ברור מהו מועד הנפקת אותו "אישור מחלה" לאקוני ובלתי מספק). יתר על כן, לא ברור מדוע לא ניתן היה להודיע על העדר יכולת להתייצב כנטען, לבית המשפט ולצד שכנגד, והתנהגות זו מעידה על זלזול בהליך שאינו מצדיק הפעלת שיקול דעת לביטול פסק הדין. הבקשה אף אינה מתייחסת כלל לטענות ההגנה הנרחבות ואינה מלמדת כלל על סיכויי ההליך ואף מסיבה זו דין הבקשה להידחות".

4.בבקשת רשות הערעור טען המבקש, כי אי התייצבותו לא נבעה מזלזול בבית המשפט, אלא מכך שנבצר ממנו להגיע לדיון בשל מכה אשר קיבל ברגלו כאשר צירף אישור מחלה. על כן הוא מבקש לבטל את פסק הדין וכי תינתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפני בית המשפט.

5.המשיב ציין בתגובתו כי מדובר בתביעה קנטרנית ונטולת כל בסיס עובדתי וזאת במטרה לעשות שימוש לרעה בהליכי בית משפט לצורך הוצאת כספים, וכי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר. עוד צוין כי המבקש הינו תובע סידרתי אשר מטרטר את המשיב בין הערכאות השונות וגורם לו לעוגמת נפש רבה.

6.תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 מקנה לבית המשפט סמכות לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד. בבוא בית המשפט לבחון בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהיעדר התייצבות, עליו להעמיד לנגד עיניו שני שיקולים עיקריים. האחד, הסיבה להיעדרות; השני, סיכוי ההגנה:

"שני שיקולים מנחים את בית המשפט בבחינת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות: הראשון, עניינו בסיבה לאי-ההתייצבות לדיון, והאם היה הדבר נעוץ בזלזול בבית המשפט; "צירוף נסיבות אומלל"; אי הבנה; הסח הדעת או רשלנות. השני, אשר ככלל נודעת לו חשיבות רבה יותר, עניינו בסיכויי ההגנה (או התביעה, לפי העניין) של מבקש הביטול, "שכן אם לא תצמח למבקש תועלת מן הביטול אין כל טעם להורות כן רק על מנת שלאחר קיום הדיון בתיק במעמד הצדדים ושמיעת המבקש יצא תחת ידו של בית המשפט אותו פסק-הדין עצמו" [רע"א 7209/14 ניסן משה נ' לשכת עורכי הדין (פורסם בנבו, 10.02.2015)].

7.במקרה דכאן, לא מצאתי כי הונח בסיס מספק לקבוע כי, אי התייצבותו של המבקש נבעה מתוך זלזול בבית המשפט ובהליך. המבקש ציין שנעדר מן הדיון בשל מכה שקיבל ברגלו ואף צירף אישור מחלה מסוים מרופא אשר היה תקף אף ליום הדיון. אכן, אישור המחלה לקוני כפי שציין בית משפט קמא והמבקש אף פעל באופן לא ראוי כאשר לא הודיע טרם קיום הדיון על אי הגעתו. עם זאת, יש לזכור כי מדובר בהליך בתביעות קטנות בו הצדדים אינם מיוצגים ואף עניין זה יש לו משקל מסוים.

באשר לסיכוי התביעה הרי שלא ניתן לבחון כדבעי את סיכויה של התביעה שכן כתב טענות הינו לאקוני, והוא הוגש והוכן ללא כל ייצוג, אך כאשר עסקינן בבית משפט לתביעות קטנות פעמים רבות במעמד הדיון ניתן פירוט והטענות מובהרות, בשל טיבו של ההליך.

8.שיקול נוסף בעל חשיבות במסגרת בחינת בקשה לביטול פסק דין אשר הינו מעין "עקרון על" הינו זכות הגישה לערכאות, כאשר זכות זו הינה בעלת משנה חשיבות כאשר עסקינן בבית משפט לתביעות קטנות, אשר הוקם כדי ליצור פורום נגיש יותר עבור האזרח הפשוט באמצעות הגשת תביעה ללא צורך בייצוג משפטי ובהליך מהיר:

"לצד שיקולים מנחים אלה, שהאיזון הפנימי ביניהם הוסבר לעיל, קיים שיקול נוסף, מעין שיקול על, שיש להביאו בחשבון בעת שנבחנת בקשה לביטול פסק דין והוא זכות הגישה לערכאות, אשר נמנעת מאותו בעל דין שפסק הדין ניתן בהעדרו ... ברי, כי זו אינה זכות מוחלטת ויש לאזנה, בין היתר, אל מול האינטרס הציבורי..." [רע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן, עמ' 7-8 (טרם פורסם, 22.5.2012) (להלן: עניין חלה)].

9.נציין כי : "כשמדובר באי התייצבות תובע, יש בידי בית המשפט סנקציה פחות קיצונית, של מחיקת תובענתו, באופן שלא תיחסם דרכו לשוב ולהגישה" (עניין חלה לעיל).

עוד נפסק כי ניתן אף לרפא פגם זה באמצעים מתונים עוד יותר על ידי הטלת הוצאות על הצד הנעדר ובכך לא לחסום את דרכו לערכאות ואת בירור טענותיו:

"הלכה מושרשת היא כי פסיקת הוצאות מהווה תרופה הולמת במקרים בהם אי ההתייצבות אינה נובעת מזלזול חמור ומופגן כלפי בית המשפט" [רע"א 986/11 עיזבון המנוחה עינת רייפמן -קרמר ז"ל נ' א.סינייבר ושות' -מהנדסים בע"מ (פורסם בנבו, 22.02.2011)]

10.נוכח האמור ולו לפנים משורת הדין, בקשת רשות הערעור מתקבלת ופסק הדין שניתן במעמד צד אחר מיום 11.4.2016 בטל, למעט חיוב המבקש בהוצאות בסך 350 ₪ (וכפועל יוצא בטלה אף החלטת בית המשפט מיום 19.4.2016 אשר דחתה את הבקשה לביטול פסק דין).