- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
רת"ק 58561-02-16 בוזגלו נ' קינן ואח'
|
רת"ק בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לערעורים אזרחיים |
58561-02-16
30.3.2016 |
|
בפני השופט: משה בר-עם |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקשים: יהודה בוזגלו |
משיבים: 1. יוסף קינן 2. אושרת קינן |
| החלטה | |
|
1.מונחת לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית-משפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' הרשם הבכיר אופיר יחזקאל) מיום 11.2.2016, לפיו נדחתה תביעה כספית של התובע בסך 28,380 ₪ - שווי ציוד של תובע שנקח לטענתו ממחסן בו הוחזק. כמו כן חוייב התובע בהוצאות משפט בסך 750 ₪ (להלן – פסק-הדין).
רקע עובדתי ודיוני
2.בבית משפט לתביעות קטנות התבררה תביעת המבקש כנגד המשיבים, שעניינה נטילת ציוד שלא כדין ממחסן. על פי הנטען מכר המבקש לצד שלישי בשנת 1992 חנות שבבעלותו (להלן – החנות), תוך שהותיר בבעלותו את המחסן הנמצא בקרבת החנות (להלן – המחסן). לטענתו, החזיק במחסן ציוד רב. בשלהי שנת 2012 התברר כי הציוד " נעלם" מהמחסן. המבקש ייחס את האחריות לאובדן הציוד למשיבים שפלשו לטענתו למחסן וסירבו להשיבם. משכך, עתר לחיוב כספי בגין שוויו כאמור בסכום התביעה. המשיבים הכחישו את טענות המבקש. לטענתם, הינם שוכרי החנות והמבקש איננו הבעלים של המחסן. מדובר במבנה ארעי המצוי תחת מדרגות הבניין המשותף המשמש גורמים רבים.
3.בית-משפט קמא, לאחר שבחן את הראיות שהונחו לפניו, עיין בהסכם המכר, בתמונות רלוונטיות לרבות של המחסן, והתרשם מעדויות הצדדים, מצא כי יש לדחות את התביעה. בית-המשפט קבע כי המבקש לא הוכיח את בעלותו במחסן, כי מדובר בחלק מהרכוש המשותף בבניין שבו ממוקמות מספר חנויות, ולא במחסן הצמוד לחנות זו או אחרת, ולכן ממילא לא ניתן לרכוש או להעביר בעלות בו.
4.בנוסף, עיון בהסכם המכר שצירף המבקש משנת 1992 מלמד לכאורה כי המבקש הוא שהתחייב כלפי הקונה כי ישאיר את המחסן במקום, לשימושו. בית המשפט הוסיף שהעובדה כי על גבי הסעיף הרלוונטי בהסכם המכר מסומנת, אולי, מחיקה, אין בה כדי לבסס טענה שלפיה הבעלות במחסן נותרה בידי המבקש.
5.מעבר לכך, לא הוכיח המבקש כי אכן השאיר במחסן ציוד יקר בשווי של עשרות אלפי שקלים בעת שמכר את החנות בשנת 1992, ולא הוכיח כי ציוד זה נותר במחסן עד שנת 2011 לערך – במשך תקופה של קרוב ל-20 שנה – כאשר נכנסו המשיבים לחנות כשוכרים. ממילא לא הוכח כי המשיבים נטלו ציוד כלשהו מהמחסן. נוכח כל האמור מצא לדחות את התביעה.
6.בבקשה שלפניי מלין המבקש על קביעות בית-משפט קמא. לטענתו גילה בשנת 2012 כי המשיבים פלשו למחסן. המבקש הטעים כי הוכחה שליטתו הבלעדית במחסן, טענה שלא הוכחשה, ולמצער, כי נהג במחסן מנהג בעלים. המבקש הדגיש כי עיקרה של התביעה בהעלמת הציוד על ידי המשיבים שהשתלטו על המחסן ונושאים באחריות להעלמות הציוד.
7.לאחר שעיינתי בבקשה, כמו גם בכתבי הטענות בתיק בבית משפט קמא, בפרוטוקול הדיון ובמוצגים שהוגשו לפניו במהלך הדיון, הכל כעולה ממערכת נט המשפט, בחנתי את פסק-הדין ונימוקי בית-המשפט, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות בלא צורך בתשובה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
