רת"ק 58203-01-15 . המבקש

על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות באילת בת.ק. 18459-02-14 מיום 13.01.2015 שניתן ע"י כב' השופט ליאור ברינגר

1. זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות באילת, אשר קיבל את תביעת המשיב להחזר תשלום מהמבקש, בגין ביצוע עבודות אינסטלציה.

2. לא הייתה מחלוקת בין הצדדים, כי נעשתה ביניהם התקשרות לביצוע עבודות אינסטלציה על ידי המבקש – תיקון נזילת מים בדירה שבבעלות המשיב, אשר גרמה נזקים לדירת השכנה; כי בגין ביצוע העבודות שולם למבקש סכום כולל של 13,500 ₪; וכי לאחר ביצוע העבודות, נזילת המים לא פסקה.

   לטענת המבקש, בתחילה הוסכם כי הוא יחליף את האמבטיה במקלחון, כאשר בגין עבודת פירוק האמבטיה, איטום וריצוף מחדש (לא כולל הרכבת המקלחון), יקבל סכום של 8,500 ₪; כי כבר בעת פירוק האמבטיה גילה שכבת בוץ בגובה של כ- 30 ס"מ (בדר"כ קיימת שכבת חול של 10 ס"מ לערך), כך שלמעשה כל רצפת הבית הייתה ספוגה במים; כי לאחר ביצוע העבודה, הגיע פעם נוספת לדירה, לבקשת המשיב, וגילה כי גם מחדר המקלחת השני יש נזילה, ומשכך הוסכם, כי ישפץ את גם ריצפת המקלחון (פירוק הרצפות, הוצאת הבוץ, איטום ויציקה, ללא הרכבת המקלחון), תמורת סכום נוסף של 4,500 ₪ (לפי גרסת המשיב דובר על 5,000 ₪), וכך נעשה; כי בתום ביצוע העבודה, הדגיש בפני המשיב, כי עליו להרכיב מקלחונים בשני חדרי האמבטיה ולהחליף בהם את כל הריצוף, שאם לא כן הנזילה תימשך, ואף ציין, כי אין כל אחריות על נזילות משאר חלקי הבית.

   המבקש מייחס את הימשכות נזילת המים למחדלו של המשיב, אשר נבע, לפי הטענה, מטעמי חיסכון, באי הרכבת המקלחונים והחלפת הרצפות בחדרי האמבטיה. לכתב ההגנה צורפו תמונות של חדרי האמבטיה לפני ואחרי ביצוע עבודות המבקש (חלקן מטושטשות באופן שלא ניתן להבין מהן דבר).

   המשיב טען מאידך, כי העבודות שבוצעו ע"י המבקש לא הביאו לתיקון נזילת המים; כי עיריית אילת קנסה אותו בשל גרימת נזק לדירת השכנה; כי עיריית אילת ניתקה את המים בדירה, בעוד הדיירים (השוכרים מהמשיב את הדירה) גרים בה; כי הוא נתבע ע"י השכנה בגין הנזקים שנגרמו לדירתה (ת"ק 55996-02-14); כי הוא ואשתו נאלצו לטוס לאילת וללון בבית מלון, במשך שלושה ימים, על מנת לטפל בבעיה; כי הוא נאלץ להתקשר עם קבלן אינסטלציה נוסף על מנת לתקן את הנזילה ולשלם לו סכום נוסף של 5,400 ₪. המשיב צירף לתביעה חשבוניות מס בגין הסכומים ששולמו על ידו למבקש (13,500 ₪) ולקבלן הנוסף, וכן קבלות על טיסה לאילת ולינה בבית מלון.

3. ביהמ"ש, לאחר ששמע את הצדדים קבע, כי מאחר ואין מחלוקת שהמבקש הוזמן לצורך תיקון נזילת המים, כי בתמורה לכך קיבל סכום של 13,500 ₪, וכי חרף זאת, נזילת המים לא פסקה, יש לקבל את התביעה. בימ"ש חייב את המבקש בסכום של 13,500 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 3,500 ₪ - 2,000 ₪ בגין הדיון הראשון שהתקיים בהיעדר המבקש ובו ניתן פסק דין המקבל את התביעה במלואה, ו- 1,500₪ בגין הדיון השני, שהתקיים בעקבות בקשתו (שהתקבלה) לביטול פסק הדין.