רת"ק 57730-07-15

בפני בקשה, שהגיש המבקש ביום 29.7.15, למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות בתל אביב-יפו (כבוד הרשמת הבכירה נעמה פרס), מיום 25.6.15 בת"ק 1552-11-13 (להלן: "פסק הדין") בגדרו דחתה את בקשת המבקש למתן אורכה לתשלום הוצאות בסך 350 ₪, שנפסקו בהחלטת הרשמת הבכירה ביום 13.7.14 כתנאי לביטול פסק דין, שניתן ביום 31.3.14.

בפסק הדין נכתב כי הבקשה להארכת מועד לתשלום ההוצאות נדחית מהנימוקים הבאים: "האחד, אכן מלכתחילה, ההחלטה מיום 13.7.14 נשלחה לכתובת מוטעית. דא עקא עיון בנתוני התיק, מלמד, כי כתובתו הנכונה של הנתבע (רחוב ********) עודכנה על ידי המזכירות, ... כבר ביום 21.9.14. מאז יום 21.9.14 ואילך כל בקשות התובע, לרבות החלטות בית המשפט שניתנו בהן נשלחו לכתובת האמורה... ואף נתקבלו על ידי הנתבע. ניתן לעיין באישורי המסירה הרבים הסרוקים בתיק הממוחשב המעידים על דרך קבלת החלטות בית המשפט. חרף האמור, בחר הנתבע להתעלם מעשרות ההחלטות שהתקבלו בתיק, ואף לא טרח לברר במרכז המידע של בית המשפט, מה עלה בגורל הבקשה שלו, מיום 11.5.14 לביטול פסק הדין מיום 31.3.14. התנהלות זו של הנתבע לפיה במשך למעלה משנה מיום הגשת הבקשה לביטול פסק הדין (11.5.14) נמנע ביודעין מלבדוק מה אירע בגורל בקשתו איננה בגדר טעות אנוש והיא עולה כדי זלזול בבית המשפט ובצד שכנגד. השני, על בית המשפט לאזן בין מספר שיקולים...בענייננו, סבורה אני כי בחינת שיקולים אלה מטה את הכף לחובת הנתבע, במובן זה, שאין להיעתר לבקשתו למתן ארכה לקיום ההחלטה מיום 13.7.14. עסקינן באיחור קיצוני ומופלג. מתן ארכה בנסיבות בהן האיחור לא נבע מתקלה ו/או טעות מצד הנתבע, כאמור מעלה, מהווה פגיעה חמורה באינטרס ההסתמכות של התובע. מצופה מן המבקש, אשר ניתן נגדו עוד ביום 31.3.14 פסק דין בהעדר הגנה על סכום של כ- 17,000 ₪, שינקוט זהירות כפולה ומכופלת ויברר מהי ההחלטה בבקשה לביטול פסק דין זה. בנסיבות אלה, יש לבכר את עקרון סופיות הדיון ...".

המבקש הגיש את הבקשה למתן ארכה להגשת בקשת הרשות לערער ביום 29.7.15 , כאשר מתצהירו עולה כי נודע לו על ההחלטה רק ביום 20.7.15 כתוצאה מהליכים שנפתחו נגדו בהוצל"פ כפר סבא.

אין כל מסמך הסותר קביעה זו, ובתיק בית המשפט אין כל אישור מסירה של פסק הדין למי מהצדדים, ויתר על כן, אין כלל אישור על משלוח פסק הדין למי מהצדדים. בנסיבות אלה, נראה כי יש לקבל את האמור בתצהירו של המבקש, כי נודע לו על פסק הדין ביום 20.7.15, ומשכך, כאשר הגיש את הבקשה למתן ארכה להגשת בקשת הרשות לערער ביום 29.7.15 טרם חלפו 15 הימים הקבועים בדין (תקנה 16(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976).

מכאן שהמבקש לא איחר ולא נזקק להגיש בקשת רשות לערער על פסק הדין במועד בו הוגשה הבקשה להארכת מועד.

המבקש יגיש את בקשת הרשות לערער עד ליום 1.12.15.

ההחלטה ניתנה על ידי בשבתי כרשמת

ניתנה היום, כ' חשוון תשע"ו, 02 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.