עסילה נ' ביטוח ישיר בע"מ

תלויות ועומדות בפני בית המשפט שתי בקשות מטעם המבקש. האחת, בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה למתן רשות ערעור והשנייה בקשה להפחתת סכום העירבון.

עיון בבקשה למתן רשות ערעור, על מנת להעריך את סיכוייה לצורך הכרעה בבקשות, לימד כי דין הבקשה להידחות לגופה ולפיכך, ממילא, אין צורך להידרש לבקשות המקדימות.

המבקש תבע את חברת הביטוח בגין תאונת דרכים, עליה דיווח. לדבריו, התרשל בנהיגתו ברכב ההונדה שלו, התנגש ברכב מרצדס אשר היה עומד לפני צומת, והדף את אותו רכב מרצדס אל רכב סיטרואן שעמד לפניו. כך, לדברי המבקש, נגרמו נזקים לשלושת כלי הרכב. המבקש תבע מן המשיבה סכום של 33,400 ₪ בגין הנזק שנגרם לרכבו. זאת, לאחר שהרכב הוגדר "אובדן כללי".

המשיבה חקרה את האירוע, באמצעות חוקרים ובאמצעות בוחן תאונות דרכים. המשיבה הגיעה למסקנה כי התאונה לא אירעה באופן שטוען המבקש, מכאן שלא התרחש האירוע הביטוחי ועל כן תביעת המבקש נדחתה על ידי המשיבה. מכאן תביעת המבוטח, המבקש, נגד חברת הביטוח, המשיבה.

בבית המשפט לתביעות קטנות העיד המבקש לעצמו וכן העיד מטעמו אדם נוסף אשר כלל לא היה עד לתאונה ובית המשפט לא מצא כל משקל לעדותו. נהג המרצדס מסר הודעה לביטוח המתאימה לגרסת המבקש. אולם, הוא נרצח בטרם המשפט וממילא לא העיד. המבקש לא ניסה לזמן את נהג הסיטרואן.

המשיבה הגישה את הראיות הנגדיות מטעמה וטענה באופן מפורש כי למעשה מדובר במרמת ביטוח אשר מחייבת את דחיית התביעה, בין השאר, על יסוד סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח. בוחן תאונות הדרכים גם כן התייצב והעיד מטעם המשיבה.

לא הוגשה חוות דעת נגדית לחוות דעתו של הבוחן.

חוות דעתו של הבוחן נערכה על יסוד תמונות ולא בדיקת כלי הרכב עצמם. מתמונות אלה הסיק הבוחן כי לא אירעה תאונת פנים-אחור בין ההונדה של המבקש לבין המרצדס. הוסבר כי אמנם ההונדה ניזוקה על פני כל החזית הקדמית שלה, אולם הנזקים על המרצדס אינם מתאימים להתנגשות עם ההונדה. הבוחן הצביע על כך שעיקר הנזק במרצדס ממוקד בפינה קונקרטית אחת ולא על פני כל הצד האחורי של הרכב, כפי שניתן היה לצפות לפי תיאור המבקש. הבוחן העריך כי הפגיעה בצד האחורי של המרצדס, פגיעה ממוקדת באחת הפינות, כלל לא נגרמה בתאונת דרכים אלא על ידי פגיעה של חפץ חד יותר מרכב. עוד הצביע הבוחן על כך שלא הייתה התאמה בגובה, בין הנזק בפינת המרצדס לבין הנזק ברכב ההונדה, נושא התביעה.

בית המשפט בפסק דינו דחה את התביעה לאחר שקיבל את עדות המומחה של הבוחן ודחה את עדות המבקש. בית המשפט עמד על כך שתמונות הנזק לכאורה מתיישבות היטב עם חוות דעת הבוחן, כי לא הוגשה חוות דעת נגדית וכי המבקש לא הביא את עדי הראיה שיכול היה להביא. לפיכך, נקבע כי המבקש לא עמד בנטל להוכיח את התרחשות אירוע הביטוח וממילא דין תביעתו להידחות.

יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי אין לקבוע שהתקיימו תנאי סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, היינו קביעה פוזיטיבית כי המבקש עשה דבר בכוונת מרמה. זאת, בשים לב לפסיקה לפיה יש לנקוט בזהירות רבה בהפעלת סעיף זה, בשים לב למשמעויות הסטיגמה המוטלת על המבוטח אשר יוכתם כרמאי, ובשים לב לפסיקה לפיה במשפט אזרחי יכול נטל ההוכחה להיות מושפע מרמת החומרה אשר בטענה הדורשת הוכחה.