רת"ק 55999-09-16 בארט ואח' נ' בויאר

בפניי בקשה רשות לערער על פסק דינו של בית משפט השלום לתביעות קטנות בירושלים מיום 18.9.2016 - בת"ק 16984-02-16 (כבוד השופטת ס.אלבו).

בפסק דינו דחה ביהמ"ש את תביעותיהם ההדדיות של הצדדים;

כך נדחתה תביעת המבקשים (אשר היו בערכאה הראשונה התובעים והנתבעים שכנגד) - לפצותם בגין הטעיה אשר לטענתם הטעתה אותם המשיבה, במהלך מו"מ שקדם לרכישת דירתה על ידיהם (המשיבה הייתה בערכאה הראשונה, הנתבעת והתובעת שכנגד).

וכך גם נדחתה מנגד תביעת המשיבה בדבר לפרסום לשון הרע ופגיעה בפרטיות שגרמו לה לטענתה המבקשים.

לאחר עיון, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות בלא צורך בתגובה.

1. ביום 12.10.2015 נחתם בין הצדדים הסכם לפיו רכשו המבקשים את דירת המשיבה ברחוב אורוגוואי בירושלים. המבקשים טענו כי טרם חתימת הסכם המכר הסתירה מהם המשיבה מידע בדבר קיומה של רטיבות בחדר שנבנה על ידה כתוספת בנייה. הם טענו כי עת נשאלה המשיבה בעניין אותה רטיבות היא השיבה כי מדובר בבעיה ישנה שטופלה ואשר מקורה בנזילה ממרפסת השכנים בקומה שמעל. המבקשים אף נעזרו בשרברב לבדיקת הרטיבות, ולטענתם, גם לו מסרה המשיבה מידע מוטעה. המבקשים טענו כי לאחר חתימת הסכם המכר וקבלת החזקה בדירה, התברר להם כי בעיית הרטיבות עדיין קיימת ועל קירות החדר החל להתפשט עובש. בנסיבות אלו הגישו את התביעה מכוחה ביקשו לחייב את המשיבה לפצותם בסך של 33,500 ₪, הנדרשים לתיקון נזקי הרטיבות ולפיצוי בגין עוגמת הנפש.

2. על בסיס חוות דעת מהנדס שהגישה, טענה המשיבה כי האחריות לתיקון הנזילה מוטלת על השכנים. היא הבהירה כי בעבר הייתה נזילה שטופלה ואינה קשורה לנזילה נשוא התביעה. הנזילה האחרונה בעטיה הוגשה התביעה - נוצרה מספר ימים לפני שהמבקשים ראו את הדירה והדבר לא הוסתר מהם, עובר לקנייה. היא הסבירה שאמרה למבקשים כי הנזילה הרלוונטית, נובעת משיפוץ בדירה למעלה, אשר בוצע לצורך התקנת ויטרינה. עוד נאמר להם כי קבלן השכנים טען שאטם את החורים שגרמו לכך. המשיבה הפנתה גם להסכם המכר בו הצהירו המבקשים כי בדקו את הדירה וכי מצאו אותה לשביעות רצונם. המבקשים התרשמו מהנזילה כבר בביקורם הראשון בדירה, ניתנו להם כאמור מלוא ההסברים ואף ניתנה להם אפשרות לבדוק את הדירה והרטיבות, עובר לרכישה. גם בעת מסירת החזקה, ביום 29.12.2015, נבדקה הדירה שוב על ידי התובעים והם הצהירו בחתימתם כי מצאו את מערכות הדירה תקינות ופועלות.

3. המשיבה כאמור הגישה תביעה שכנגד - במסגרתה טענה כי המבקשים הוציאו דיבה רעה עליה ועל בעלה ופגעו בשמם הטוב בפני השכנים בבניין. עוד טענה כי המבקשים השליכו מכתבים פרטיים שלה על הדשא, על מנת לפגוע בכבודה. בהתאם תבעה לחייב את המבקשים בפיצויים ללא הוכחת נזק בגין פרסום לשון הרע - בסך של 33,500 ₪.