רת"ק 55570-06-15 טובים ואח' נ' כהן

 1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה מיום 11.06.15 (כב' הרשמת הבכירה א. הובר היימן), אשר חייב את המבקשים ביחד ולחוד לשלם למשיבה סך 4,900 ₪ וכן הוצאות בסך 700 ₪. 2.כאמור בפסק הדין, המבקשים שכרו דירה מהמשיבה החל מיום 1.10.12, תחילה לשנה, לאחר מכן לשנה נוספת, ולבסוף לשלושה חודשים נוספים עד ליום 1.1.15.  בסופו של דבר עזבו המבקשים את הדירה ביום 27.11.14 ושכר הדירה שולם עד לסוף חודש נובמבר.אין מחלוקת כי המבקשים קיבלו את הדירה לאחר שיפוץ והתחייבו להחזירה כשהיא משופצת ונקייה, אך לא עמדו בהתחייבות זו.המבקשים טענו כי לאחר עזיבתם את הדירה ניסו מספר פעמים לתאם עם המשיבה כניסתו של איש מקצוע אשר יתקן את הנדרש, ללא הצלחה. נקבע כי מטענות המבקשים עצמם עולה שהם השתהו עם התיקון, כל זאת כאשר המשיבה התחייבה למסור את הדירה לשוכרת אחרת ביום 15.12.14.הוכח כי המבקש פרץ את מנעול הדירה כדי להוציא ממנה מערכת אזעקה, וזאת 8 ימים לאחר שפינה את הדירה (ביום 4.12.14), אקט בריוני והתנהגות הגובלת בפלילים.באשר לגובה הנזק נקבע כי לא הוצגו חשבוניות ביחס לתיקון בעלות 7500 ₪ כנטען, אך נוכח הגמישות הנהוגה בבתי משפט לתביעות קטנות נקבע הנזק על דרך האומדנא על סך 3,000 ₪. כן חוייבו המבקשים במחצית שכר דירה לחודש דצמבר בסך 1900 ₪. לא נפסקו חיובים בגין תשלום חוב ארנונה וגז שלא הוכחו.  3.תמצית טענות המבקשים- בעניין עלות השיפוץ לא הוצג בדל ראיה, וטענת המשיבה לפיה שילמה 7,500 ₪ נתגלתה כאמירה לא נכונה, לאחר שבבית משפט העידה כי שילמה 3,500 ₪ אך אין לה ראיות על כך. בית משפט קמא שגה בכך שלא התחשב באמירות לא נכונות של המשיבה, וקבע את ממצאיו על יסוד עדות יחידה וכי לא היה מקום לחייב את המבקשים על דרך האומדנא.אשר לחיוב בעלות מחצית חודש שכירות נטען כי ממילא הדיירת החדשה נכנסה במחצית השניה של חודש דצמבר והיתה הסכמה כי הדירה תשופץ במחצית הראשונה של החודש. באשר לטענה כי נהג שלא כדין עת פרץ לדירה על מנת להוציא את חפציו,ממילא, אם שילם דמי שכירות יכל להיכנס ולקחת את חפציו מהדירה. 4.דיון- לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור על פסקי דין של בתי משפט לתביעות קטנות תינתן רק במקרים חריגים ובמשורה. החריגים הינם- כאשר מדובר בשאלה עקרונית , או כאשר נפל "פגם מהותי" בפסק הדין (ר' רע"א 2095/15 אולמי נפטון נ' משיח, מיום 20.05.15). בעניינינו, לא מתקיימים החריגים האמורים: אין מדובר בשאלה עקרונית אלא במחלוקת פרטנית בין הצדדים בתיק בשאלה של סיום יחסים חוזיים שעניינם השכרת דירה.כך גם לא מצאתי כי נפלה טעות על פניו של פסק הדין.מדובר במבקשים שעשו דין לעצמם ופרצו דירה אותה פינו קודם לכן. כן נקבע עובדתית- וגם בכך אין להתערב- כי המבקשים הפרו את חובתם להחזיר את הדירה משופצת כפי ששכרו אותה. החזרת הדירה למצבה התקין אמור להתבצע בתקופת השכירות ולא מעבר לה.כך גם לא מצאתי כי שגה בית משפט קמא בהעריכו את שווי התיקונים הנדרשים על דרך האומדנא בסך 3,000 ₪. מסקנתי זו התחזקה למראה תמונות הדירה טרם התיקון. 5.התוצאה היא כי הבקשה נדחית.  המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה בסך 1,000 ₪.   ניתנה היום, כ"ו טבת תשע"ו, 07 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.