רת"ק 55162-12-14 סורין ואח' נ' אוסדיצ'י

בקשת רשות ערעור שלישית כנגד פסק דין שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות באילת.

השתלשלות העניינים מתוארת בפירוט בפסק דין קודם שניתן על ידי בבקשת רשות ערעור שהוגשה ע"י המבקשים (רת"ק 10188-01-14) מיום 22.05.14 ואחזור עליהן בקצירת האומר.

התובענה נשוא בקשה זו הוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות באילת ע"י המשיב כנגד המבקשים, בה תבע המשיב מהמבקשים סך של 10,000 ₪ שלטענתו לא שולמו לו לאחר ביצוע עבודות מיזוג בחנות של המבקשים.

במהלך הדיון בתובענה הוסכם ע"י הצדדים, כי היא תוכרע בהתאם לתוצאות בדיקת פוליגרף וסופו של דבר על פי תוצאות בדיקת הפוליגרף שהיו כנגד המשיב, נדחתה תביעתו.

לאחר הגשת התובענה הגישו המבקשים תביעה שכנגד, ואף זו נדחתה לראשונה בפסק דין של בית המשפט מיום 08.04.13; כאשר בקשת רשות ערעור שהוגשה כנגד פסק הדין התקבלה, שכן פסק הדין שדחה את התביעה שכנגד ניתן בלא שהתקיים דיון לגוף התביעה שכנגד.

לאחר שבוטל פסק דין זה (שדחה את התביעה שכנגד) והתיק חזר לבית משפט לתביעות קטנות לצורך קיום דיון לגופם של דברים, נדחתה התביעה שכנגד בשנית בפסק דין מיום 23.12.13.

בפסק הדין ציין בית המשפט, כי איננו יכול לדעת מה הנזק שנגרם למבקשים, ככל שנגרם, אך קבע על דרך האומדנה, כי הוא מקזז את נזקי המבקשים מול סך של 10,000 ₪ שהמשיב טען שהם נותרו חייבים לו בקשר לביצוע עבודות המיזוג על ידו.

בקשת רשות הערעור על פסק דין זה התקבלה אף היא (בפסק דין שניתן על ידי ביום 22.05.14) וזאת בשל כך שלא היה מקום לבצע קיזוז אל מול סכום של 10,000 ₪, שכן תביעת המשיב לתשלום אותם 10,000 ש"ח נדחתה, ומכאן לא נותר כל חוב של המבקשים למשיב ממנו ניתן היה לבצע קיזוז.

לאור קבלת בקשת רשות הערעור, בפעם השנייה, הוחזר הדיון על ידי לבית משפט לתביעות קטנות לדיון מחודש בתביעה שכנגד. בפסק הדין מיום 20.10.14 דחה בית המשפט לתביעות קטנות את התביעה שכנגד. בפסק דינו קבע בית המשפט, כי לא הוכח שנגרם למבקשים נזק וכי טענת המבקש על כך שהחנות נפתחה באיחור בשל אי התקנת המזגנים כדבעי, נסתרה ע"י עדויות אחרות ואף ע"י עדותו של המבקש עצמו בדיונים קודמים.

על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני, השלישית במספר. אציין כבר עתה, כי לא מצאתי כל מקום לקבל בקשה זו, אשר טוב לה משלא הוגשה כלל.