רת"ק 5271-09-15

: | גרסת הדפסה
רת"ק
בית המשפט המחוזי באר שבע
5271-09-15
21.10.2015
בפני השופטת ס. הנשיא:
רויטל יפה כץ

- נגד -
המבקש:
אשר אסקולי
המשיב:
משה סיוון
החלטה

 

 


זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בקרית-גת, אשר קיבל את תביעת המשיב וחייב את המבקש בתשלום סך של 2,060 ₪, ששולמו על ידי המשיב בגין חלקו של המבקש בחיוב לבית המשותף בו הם מתגוררים. 

  1.  

    בכתב התביעה נטען, כי המשיב יזם ביצוע עבודות זיפות על גג הבניין המשותף, ולאחר שקיבל הסכמת כל הדיירים, בוצע התיקון במימונו. פניותיו אל המבקש לשלם חלקו – לא נענו, ולכן נאלץ להגיש נגדו את התובענה.

    המבקש לא הגיש כתב הגנה, וחרף זאת, שמע ביהמ"ש את עדויות הצדדים וטענותיהם (ביום 08.06.2015).

    במהלך הדיון עלה, כי למבקש אין טענה של ממש כנגד החוב עצמו, אם כי לטענתו הוא אינו בעל הדירה, ועל המשיב לפנות לבעלת הדירה ולגבות דרכה את התשלום.

    בפסק הדין נקבע, כי אין מחלוקת, שעל כל הדיירים להשתתף בתשלום עבור הזיפות, שהרי מדובר בהוצאה הקשורה ברכוש משותף; וכי אין מחלוקת, שחלקו של המבקש בזיפות הגג והנחת היריעות, הינו 1,660 ₪. עוד נקבע, כי המבקש נהנה מזיפות הגג מעצם היותו דייר בבניין; כי המשיב אינו חייב להידרש למערכת היחסים בין המבקש לבעלת הדירה; וכי ככל שבמסגרת מערכת היחסים בין המבקש לבין בעלת הדירה, עליה לשאת בהוצאות כגון אלו, הוא יכול להגיש תביעה כנגדה אם תסרב להשיב לו הוצאותיו.

    לכן, בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את המבקש לשלם למשיב 1,660 ₪ (בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל) עבור חלקו בעלות הזיפות, בצירוף 400 ₪ הוצאות משפט.

     

  2. במסגרת בקשת רשות הערעור חזר המבקש על טענותיו, והוסיף, כי במועד ביצוע הזיפות גרה בדירה גרושתו; כי הוא לא חתם על טופס ההסכמה; כי הצעת המחיר על טופס ההסכמה נמוכה בכ-600 ₪ מהמחיר ששולם בפועל; כי מבדיקה שלו עולה, כי שטח גג הבניין קטן מהשטח עליו שולם בפועל; כי חלק מהעבודה לא בוצע; וכי עלות התיקון צריכה להיות נמוכה מזו ששולמה בפועל.

     

  3. לאחר שקראתי את בקשת רשות הערעור, ועיינתי בתיק בית משפט קמא, לא מצאתי כי יש ממש בבקשה, ודינה להידחות.

    מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות, היא לאפשר הליך מהיר, פשוט ושאינו יקר לתביעות בסכומי כסף קטנים. "התביעות הקטנות" הוא מוסד שנולד כדי ליצור מכשיר זמין, לא יקר ומהיר לבירור תביעות בסדרי גודל קטנים יחסית, שאילו נדונו בדרך הרגילה, כולל ייצוג משפטי ובלוח הזמנים התלוי בעומס בתי המשפט, היו נעשות בלתי כדאיות, ולתובעים, שלא יכלו לעמוד בהן, היה נגרם עוול. לא בכדי קבע המחוקק, כי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות יהיה ברשות (סעיף 64 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]), כאשר בקביעה זו יש כדי לשקף את המשקל המשמעותי שיש ליתן להכרעת בית המשפט בערכאה המבררת.

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>