רת"ק 51960-02-15 אוסטרובסקי נ' רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה 2006 בע"מ

הרקע וטענות הצדדים

1.המבקש רכש אצל המשיבה מוצר הנקרא "נשנושי גזר baby". לטענתו, תחת אותו המדף היה שלט ובו נכתב "נשנושי גזר בייבי קידס 3.30₪", כאשר בשם המוצר שנכתב בשלט היה למעשה ערבוב שמם של שלושה מוצרים וביניהם המוצר אותו רכש ("נשנושי גזר baby"). על אף המחיר שצוין בשלט 3.30 ₪, המחיר עליו חויב בקופה עמד על 5.10₪. לדברי המבקש, הוא פנה אל הקופאית האחראית, אך היא סירבה להשיב לו את הפרש התשלום. המבקש אף ביקר פעמים נוספת במרכול של המשיבה והבחין כי אותה טעות לא תוקנה. רק לאחר כשבועיים ולאחר שפנה אליה בכתב, הסכימה המשיבה לפצותו, אם כי לטענתו גובה הפיצוי לא הלם את ההפרה. על כן תבע המבקש את המשיבה בבית המשפט לתביעות קטנות על הפרה של סעיף 17ב לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק" או "חוק הגנת הצרכן") ודרש פיצוי בהתאם לסעיף 31א לחוק.

2.המשיבה טענה להגנתה, כי לא הטעתה את הקונים, אלא השלט כוון למוצר אחר, זול יותר, מוצר אשר אזל באותה העת מהמדף, ואילו המבקש ביקש לייחס את המחיר הזול למוצר שונה שהוא יקר יותר. בכל מקרה נטען כי ניתן היה להבחין בהבדל בין המוצרים על ידי השוואת הקוד שעל גבי המוצר שרכש אל מול הקוד שהופיע על השלט. עוד צוין כי לאחר שהמבקש פנה בכתב אל המשיבה, הציעה המשיבה לפצות את המבקש במלוא מחיר המוצר ואף צירפה לתשובתה שובר על סך 200₪.

3.לאחר ששמע את הצדדים קבע בית המשפט קמא, כי הדימיון בין המוצרים בצבעם ובשמם יכול להטעות את הצרכנים לחשוב כי זהו מחירו הנכון של המוצר, ועל כן היה על המשיבה לזכות את המבקש בהפרש מחיר המוצרים כבר במעמד הרכישה. עם זאת, ציין בית המשפט לאחר מכן כי: "מדובר בשני מוצרים שונים שלגביהם נרשמו שמות שונים על גבי השקיות ומחירם הופיע על גבי השלט בו נקבעו מחירים שונים לגבי כל מוצר באופן ברור" ולכן לא ניתן לקבוע, כי מדובר בהפרה מכוונת המזכה במלוא הפיצוי. לאור האמור, ומאחר והמבקש לא זוכה במעמד הקניה בהפרש כפי שהיה צריך לעשות, נקבע פיצוי בסך של 500 ₪ בצירוף 300₪ הוצאות משפט.

כנגד פסק דין זה מוגשת בקשת רשות הערעור שבפני.

4. בבקשת רשות הערעור טען המבקש, כי קיימות טעויות עובדתיות ומשפטיות בפסק הדין. באשר לטעויות העובדתיות טען המבקש כי בשלט בו צוין "נשנושי גזר בייבי קיד" המדובר במוצר שלא קיים כלל וששמו כולל את שמם של שני המוצרים– "נשנושי גזר baby" ו"נשנושי גזר קידס" כאשר על המדף היה רק המוצר "נשנושי גזר baby" . לטענתו בית המשפט לא היה צריך לבחון את ההבדל בין המוצרים ודי בכך שנגבה ממנו בקופה סכום שונה ממה שצוין, כדי לבסס הפרה. עוד נטען כי המשיבה הפרה באופן שיטתי את הוראת החוק ולכן היה על בית המשפט לקבוע פיצוי לדוגמא גבוה יותר.

5.המשיבה בתגובה טענה כי ערעור על פסק דין של תביעות קטנות יתקבל במשורה; כי עיקר טענותיו של המבקש הינן עובדתיות לשם מקצה שיפורים; כי אף אם נוצר בלבול בסימון המחיר הוא נעשה בתום לב; כי במקרה זה המשיבה הציעה להשיב למבקש את ההפרש ולפצותו, ואף שהדבר לא נעשה במקום, הרי הפיצוי הוצע וניתן במועד סביר וכי המבקש אף מימש את הזיכוי שניתן לו על ההפרש.

המבקש בתשובתו לתגובת המשיבה ביקש לדחות את טענותיה ושלל את טענת המשיבה כי מימש את הפיצוי.

דיון והכרעה

6.לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט קמא, בכתבי הטענות, בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה, מצאתי כי יש מקום לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, וכי יש מקום לקבל את הערעור, וזאת באשר לגובה הפיצוי שנקבע על ידי בית המשפט קמא.

7.תכליתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא להקל על האזרח הפשוט ולחסוך את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה במסלולים הרגילים, במקרים בהם מדובר בסכומים כספיים נמוכים. ברע"א 292/93 סרבוז נ' אופק בע"מ, פ"ד מח(3) 177, עמ' 191 (1994) סיכם בית המשפט העליון את מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות בזו הלשון:

"בעניין זה יודגש כי אופיים של ההליכים היו אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. מוסד התביעות הקטנות לא נוצר מתוך מטרה לפתח שיטת דיון יעילה ומהירה כשהיא לעצמה, כי אם מתוך הרצון לסייע לאזרחים ולצרכנים הקטנים להביא את עניינם לפני ערכאה שיפוטית.." ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ (17.9.09); רע"א 7711/06 המכללה המשותפת בע"מ נ' שרית מנדל (18.1.07).