רת"ק 51452-07-15 לוי נ' בזק בינלאומי בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות בבאר-שבע (ת"ק 16269-01-15), מפי כב' השופטת העמיתה דרורה בית אור, מיום 7.6.2015

החלטה

רקע וטענות הצדדים 

1.המבקשת שילמה למשיבה בגין שירותי אינטרנט במשך שנה (מיולי 2013 עד יולי 2014), לטענתה, בלא שידעה על כך ובלא שהתחברה לשירותי המשיבה, כשבמקביל שילמה לספק אינטרנט אחר ועל כן לא השתמשה בשירותי האינטרנט של המשיבה. לאחר שהמבקשת פנתה אל המשיבה מספר פעמים ודרשה כי כספה יוחזר לה והמשיבה סירבה לכך ואף דרשה סכום כסף נוסף, הגישה תביעה בבית משפט לתביעות קטנות ודרשה מן המשיבה תשלום של 3,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה וכן 468 ₪ בגין החזר הסכומים שנגבו ממנה שלא כדין.

2.המשיבה עתרה לדחיית התביעה. הודגש כי המבקשת חתמה על טופס הצטרפות לשירותיה ביום 11.7.13, וכי לאחר חתימתה של המבקשת כאמור, אף נשלח אליה מכתב הצטרפות במייל המברך אותה על הצטרפותה. יותר מכך, המבקשת אף פנתה בהמשך לשירות הטכני של המשיבה בבקשה להוספת תוכנה מסוג אנטי וירוס, ונשלחה אליה בגין שירות זה חשבונית, כאשר היא המשיכה לעשות שימוש בשירותי האינטרנט. על כן, כאשר המבקשת פנתה אל המשיבה בבקשה לביטול המנוי היא נדרשה לשלם דמי ביטול כמקובל.

3.לאחר ששמע את טענות הצדדים פסק בית המשפט קמא, כי המבקשת לא הצליחה להוכיח את תביעתה. בין היתר ציין בית המשפט כי המשיבה הציגה טופס הצטרפות אשר גם אם מולא ככל הנראה על ידי נציג של המשיבה, הרי מדובר בטופס עליו חתומה המבקשת והכולל את פרטיה האישיים. כמו כן נשלח אל המבקשת לאחר התקשרותה עם המשיבה מכתב תודה למייל; כאשר מאז החתימה על אותו הטופס, המבקשת חויבה מידי חודש בתשלום למשיבה, במשך שנה ולא באה בכל טרוניה בגין החיוב. המבקשת אף לא הצליחה להוכיח כי המשיבה הונתה אותה. לאור האמור נדחתה התביעה תוך חיוב המבקשת בהוצאות המשיבה.

על פסק דין זה מוגשת בקשת רשות הערעור שבפני.

4.המבקשת טענה בבקשת רשות הערעור כי לא חתמה על טופס הצטרפות לשירותי המשיבה, כאשר נציג של חברה אחרת (yes) הגיע לביתה והיא נתנה לו את פרטיה האישיים לצורך מעבר לחברת yes. אז נאמר לה כי היא צריכה להתחבר לתשתית של בזק אבל מאחר ולא היה כבל מתאים מסוג ADSL בתשתית ביתה, לא היה ניתן לחבר אותה ולפיכך היא פנתה לקבלת אותם שירות מחברת הוט. לכן, לטענת המבקשת, אין זה סביר כי חתמה על טופס לקבלת שירות אינטרנט, בו צוין כי נדרשת לצורך החיבור טכנולוגיית ADSL, אשר כאמור לא הייתה קיימת בביתה. עוד צוין בבקשה, כי החל מיולי 2013 עד מרץ 2014 נפח הגלישה הינו 0, דבר המהווה הוכחה לכך שהמבקשת לא עשתה שימוש בשירותי האינטרנט, והיה בכך להדליק נורה אדומה אצל המשיבה כי משולמים כספים בלא שהמשיבה מעניקה שירות בתמורה. עוד הוטעם, כי אף שבחודש מרץ 2014 התקינו אצל המבקשת תשתית של בזק, הרי לטענתה היא המשיכה לעשות שימוש בהוט נט. ביחס לטענה כי היא פנתה לקבלת סיוע טכני, ציינה המבקשת כי אכן פנתה לסיוע הטכני לקבלת עזרה, אך היא פנתה אל נציג אשר חשבה כי הוא נציג של בזק, כאשר בפועל התגלה כי הוא נציג של בזק בינלאומי; וכי רק מאותו היום היא החלה לגלוש גם דרך המשיבה וגם דרך הוט.

המשיבה לא הגישה תגובה לבקשה זאת על אף החלטת בית המשפט ועל אף שישנו אישור על מסירת ההחלטה בתיק.

דיון והכרעה

5.לאחר ששקלתי את טענות המבקשת ועיינתי בכתבי הטענות ובפסק דינו של בית המשפט קמא, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה בלא שראיתי צורך בקיום דיון במעמד הצדדים.

6.בית המשפט לתביעות קטנות הינו בית משפט ייחודי אשר הוקם תוך מטרה להנגיש את שירותי המשפט לאזרח הפשוט וזאת על ידי הליך מהיר, יעיל ולא יקר ובכך לחסוך לאזרח את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה במסלולים הרגילים [ראו: רע"א 292/93 סרבוז נ' אופק בע"מ, פ"ד מח(3) 177, עמ' 191 (1994) וראו גם רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ (17.9.09); רע"א 7711/06 המכללה המשותפת בע"מ נ' שרית מנדל (18.1.07)].

מתכלית זו אף נובעת קביעתו של המחוקק כי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות יהיה ברשות ויינתן אך במשורה (סעיף 64 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 וכן [רע"א 7220/13 עמיחי אלראי נ' אברהם גולדמן, יו"ר ארגון גמלאי אגד [פורסם בנבו] (10.12.2013)].

7.במקרה דכאן, לא מצאתי כי יש לקבל את הבקשה לרשות ערעור. טענות המבקשת בבקשה זו נוגעות בעיקר לממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט קמא ולמסקנות בית המשפט על פיהן. כך למשל פסק בית המשפט, כי המבקשת לא הוכיחה את טענותיה לפיהן לא התקשרה עם המשיבה ולא חתמה על הטופס, זאת מקום בו המשיבה הציגה טופס הצטרפות ובתחתיתו חתימתה של המבקשת (כאשר עיון בחתימה מלמד כי אין המדובר בציון שם בלבד אלא בחתימה הנחזית להיות אותנטית); כל זאת כאשר המבקשת לא הציגה ראיה אשר מוכיחה כי המשיבה הונתה אותה, או כי אין המדובר בחתימתה.

עוד ביסס בית המשפט את מסקנתו בדחיית התביעה, על כך שנשלח מייל אל המבקשת בו מודים לה על הצטרפותה לקבלת שירותי אינטרנט מן המשיבה, ומכאן שהיה עליה לדעת כי הצטרפה לשירותי האינטרנט של המשיבה. יותר מכך המבקשת שילמה במשך כשנה למשיבה בכל חודש באמצעות כרטיס האשראי שברשותה על אותם שירותים, ובחיובים החודשיים יכלה הייתה לראות את החיובים למשיבה והיא אף מאשרת זאת.

נזכיר עוד מושכלות ראשונים כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בממצאים שבעובדה אשר נקבעו על ידי בית המשפט דלמטה [וראו: רע"א 2366/13 דוד פור חביבולה נ' המוסד לביטוח לאומי (14.07.2013)].

8.אשר לטענות המבקשת כי לא גלשה דרך שירותי האינטרנט של המשיבה עד מרץ 2014 (טענה זו הועלתה אף בפני בית המשפט קמא על ידה בעמ' 2 לפרוטוקול משורה 11) וכי עד אשר פנתה לבזק לפתרון של בעיית גלישה לא ידעה כי היא משוחחת עם נציג של המשיבה - בזק בינלאומי, הרי לא מצאתי כי יש בכך להוכיח את אי ידיעתה של המבקשת וודאי שאין די בהן כדי להצדיק התערבות בממצאי בית המשפט קמא. יתרה מכך לא ברורה עד תום טענת המבקשת כי פנתה לשירות הטכני של בזק, כאשר טענתה העיקרית היא כי היא מנויה אצל חברת הוט. נוכח האמור נראה כי המבקשת אינה יכולה להלין אלא על עצמה, מקום בו היא לא הבחינה בתשלומים אותם היא מעבירה אל המשיבה, לטענתה ללא קבלת כל שירות בעד התשלום. האמור מתחדד בשים לב לכך שהמבקשת אף קיבלה מכתב תודה על הצטרפותה למשיבה במייל ואף פנתה בעצמה לשירות הטכני של חברת בזק בינלאומי. על כן נראה כי צדק בית המשפט קמא בקובעו כי המבקשת לא הוכיחה את תביעתה ואת טענותיה.