רת"ק 50188-09-14 . בעניין

על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע

בת"ק 35306-02-14 מיום 8.9.14

על ידי כב' השופטת בדימוס דרורה בית אור

1.המבקשים והמשיבים גרים בשכנות במושב פעמי תש"ז. לטענת המשיבים, בשנת 2010, בעת בניית ביתם, הסכימו המבקשים לשאת בעלות מחצית בניית החומה בין המגרשים, ובלבד שהחומה תיבנה מבלוקים (ולא מבטון בשל עלותו הגבוהה). הקבלן מטעמם בנה את החומה בהתאם; והמשיבים שילמו את מלוא העלות (בסך 16,000 ₪). לאחר זמן מה התגלו סדקים בחומה ובעקבות פניית המבקשים, הזמינו המשיבים מהנדס ונשאו בעלות התיקונים בסך של 7,000 ₪ נוספים. לאחר שהמבקשים סירבו לשאת בתשלום מחצית מהוצאות החומה ותיקוניה, הגישו המשיבים כנגדם תובענה לביהמ"ש לתביעות קטנות. המבקשים ביקשו לדחות את התביעה וטענו, כי כלל לא הסכימו לשאת בעלות מחצית החומה ואף הכינו תשתית לגדר חיה, שנהרסה על ידי בניית החומה.

בית המשפט, לאחר ששמע את הצדדים והעדים מטעם המשיבים (שכנים הדרים בקרבת הצדדים), ועיין במסמכים שהוגשו לו, קיבל את תביעת המשיבים באופן חלקי וקבע, כי הוא מקבל את גרסת המשיבים לפיה הצדדים הסכימו שהחומה תבנה מבלוקים וכי כל צד ישא במחצית עלות הקמת החומה, אך גם קבע, כי לא הוכח שעל המבקשים לשאת בעלות מחצית מהתיקונים, שנעשו לכאורה כשנה לאחר בניית החומה. על כן, חייב את המבקשים לפצות את המשיבים בסך של 8,000 ₪, בתוספת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

נגד פסק דין זה הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור, כאשר יחד עם הבקשה, ולאחר ששולמה אגרת ביהמ"ש, הגישה המבקשת גם בקשה לפטור מחובת הפקדת עירבון.

2.את בקשתה לפטור מחובת הפקדת ערבון, ביססה המבקשת בחוסר יכולת כלכלית. לטענתה, היא גרושה, אם לחמישה ילדים המשתכרת שכר ממוצע של כ-6,000 ₪ ודמי מזונות בסך 3,000 ₪, אך לטענתה יש לה חובות רבים לחברים, לרבות תיקי הוצאה לפועל, וכל חריגה מסך הכנסותיה מהווה חיסרון של ממש לילדיה.

3.החובה להפקיד ערבון נקבעה בדין. בצד הוראה זו, הוכרה גם האפשרות לפטור את המבקש מחובה זו, כאשר השיקולים העיקריים על פיהם ניתן ליתן פטור הם חוסר יכולת כלכלית ובחינת סיכויי ההליך. החובה מצויה בתקנות 404, 427 ו-428 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, שזו לשונן:

"404. (א) עם הגשת בקשה לרשות ערעור, יפקיד המבקש ערבון או יתן ערובה להבטחת הוצאותיו של המשיב בבקשה ובערעור, ויצרף את המסמכים המפורטים בתקנה 419, אך רשאי בית המשפט לדון בבקשה אף אם לא צורפו העתקים מהחלטות הערכאות הקודמות הנוגעות לאותו ענין.

(ב) על הפקדת ערבון או מתן ערובה בבקשה לרשות ערעור יחולו הוראות תקנות 427 עד 433, בשינויים המחוייבים...

...

427. המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב בדרך האמורה בסימן זה.

428. משהוגש כתב הערעור, יקבע הרשם של בית המשפט שלערעור את סכום הערבון שעל המערער להפקיד בבית המשפט להבטחת הוצאותיו של כל משיב ואת המועד להפקדתו וימציא למערער הודעה על כך..."

הלכה היא, כי על בית המשפט, בבואו לבחון בקשה למתן פטור מהפקדת עירבון, ליתן משקל לשני אינטרסים מתחרים, כאשר מצד אחד - ניצבת זכות הגישה לערכאות ופתיחת שערי בית המשפט גם בפני מי שידו אינה משגת לשלם את ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך, ומן הצד האחר, יש להבטיח את הוצאותיו של מי שזכה בדין ולא להותירו, בסופו של יום, ללא יכולת לפרוע את הוצאותיו. על מנת לאזן בין האינטרסים הנ"ל, על המבקש פטור להוכיח, כאמור, גם העדר יכולת כלכלית וגם, כי סיכויי ההצלחה בערעור טובים, כאשר שני התנאים מצטברים. עוד נציין, כי ההלכה גם קובעת, שעל המבקש פטור מחמת מצוקה כלכלית, לפרוש בפני בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי, להמציא פרטים על רכושו ומקורות הכנסתו, הנתמכים במסמכים מתאימים ולהראות כי ניסה לגייס את הסכום הנדרש מבני משפחתו וכי הדבר לא עלה בידו (ר', למשל, דברי כב' השופט רובינשטיין ברע"א 2125/07 עבד אלכרים מחאמיד נ' עבד אללה מחאמיד , 11.9.07) .