רת"ק 48913-12-16 עידה נ' חברת בנק הדואר בע"מ

1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בהרצליה (כב' הרשמת הבכירה ענת דבי) מיום 27/9/16 בת"ק 25127-12-15 ולפיו נדחתה תביעת המבקש נגד המשיבה והוא חויב לשלם למשיבה הוצאות בסך 1,000 ₪.

2.במקביל להגשת בקשת רשות הערעור, ביקש המבקש גם ארכה להגשת בקשת רשות ערעור. הוא טען, כי קיבל את פסק הדין ביום 5/11/16 אך לא יכל להגיש בקשת רשות ערעור כיוון שפסק הדין לא היה חתום. רק ביום 15/11/16 נחתם פסק הדין והוא התקבל אצלו ביום 8/12/16.

אצא מנקודת מוצא ולפיה בקשת רשות הערעור הוגשה במועדה (הגם שספק אם כך הדבר); ואציין כבר עתה, כי דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתגובה.

3.עניינינו בתביעה על סך 30,000 ₪ אשר הגיש המבקש בחודש דצמבר 2015 נגד המשיבה.

נטען על ידו, כי הגיע ביום 2/11/14 לסניף בנק הדואר ברמת השרון (סעיף 1 לכתב התביעה) על מנת להעביר 5,000 דולר לחשבונו של Mr steven wang (להלן: "הספק"). הספק נותן שירות ובעלים של חברת פיתוח מוצרים אלקטרונים בסין.

לפי המוסכם בינו ובין הספק הוא היה אמור לשלם לספק 10,000 דולר: 5,000 דולר בתחילת הליך הפיתוח. עוד 5,000 דולר בתום תהליך הפיתוח וכנגד "אב טיפוס" של המוצר.

הוא אכן העביר לספק סך 5,000 דולר שהיה אמור לשלם לו בסוף התהליך אך יום לאחר ההעברה התגלו כשלים במוצר והוסכם בינו ובין הספק כי התשלום האחרון יבוטל.

ביום 5/11/14 בעודו בסין, ניגשה אחותו של המבקש לסניף הדואר ושאלה, אם ניתן לבטל את העברה לספק ונענתה בחיוב. על כן, ביטלה את העברה ושילמה בגין כך 38.40 ₪ אך התברר, כי הכספים הועברו לחשבון הספק בשל טעות של המשיבה.

המבקש טען, כי נגרם לפרויקט נזק שמוערך בכ- 30,000 ₪.

לאחר הגשת כתב הגנה וקיום שני דיונים (ואף מתן פסק דין אשר בוטל לאחר מכן בהתאם להחלטת כב' הרשמת הבכירה) ניתן פסק דין ולפיו נדחתה התביעה.

4.פסק דינו של בית משפט קמא:

נקבע כי מהמסמכים שצורפו, עלה כי אחותו של המבקש, הדר, היא זו שביצעה את העברות הכספים ולא התובע ולמעשה ניתן היה לדחות התביעה בשל היעדר יריבות.

למרות זאת, נקבע כי דין התביעה להידחות גם לגופו של עניין.

ביום 2/11/14 ביצעה הדר העברת כספים בסך 5,000 דולר לחשבון הספק באמצעות סניף הדואר.