רת"ק 48842-07-14 מ-א-ת' דלתות בע"מ נ' ארז חקיקי

רקע ועיקרי טענות המבקשת

1. מונחת לפניי בקשה למתן רשות לערער על פסק דינו מיום 10.7.14 של בית משפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' השופט א' טננבוים) שניתן בת"ק 22855-05-14.

2. סיפור המעשה, בקיצור, הינו כדלקמן: המבקשת הינה חברה לשיווק דלתות. המשיב רכש מהמבקשת 4 דלתות (דלת כניסה ו-3 דלתות פנים). הדלתות הותקנו בביתו של המשיב בחודש יולי 2013. בחודש דצמבר 2013 התלונן המשיב בפני המבקשת על ליקויים באחת הדלתות (דלת המקלחת). בכתב התביעה שהוגש על ידו לבית משפט קמא טען המשיב, כי הוא נתקל בסחבת מצידה של המבקשת בטיפול בעניין ובסופו של דבר המבקשת אף התנערה מאחריות וטענה כי הנזק נגרם על ידי כלבים של שוכרים מטעם המשיב שהתגוררו בדירה. המשיב עתר לקבלת פיצוי בסכום כולל של 7,800 ₪. בכתב ההגנה שהוגש מטעמה טענה המבקשת, כי הדלתות סופקו למשיב כשהן תקינות וכי מביקור שנערך במקום על ידי נציג המבקשת התקבל הרושם שהנזק לדלת נגרם על ידי כלבים שהיו בדירה ו"לעסו" את הדלת.

3. בדיון שהתקיים לפני בית משפט קמא העיד המשיב ונציג המבקשת. בדיון גם הוצגו תמונות מטעם המשיב. בדיון טען המשיב, בין היתר, כי במסגרת הסכם השכירות שחתם עם השוכרים בדירה נאסר במפורש על הכנסת כלבים לדירה ועל כן הוא בטוח שלא הוכנסו כלבים. בפסק דינו ציין בית משפט קמא, כי אין חולק על כך שיש נזק בדלתות אלא שהצדדים חלוקים בשאלה אם זה נובע מליקוי בדלתות או מכלבים שפגעו בהן. לאחר ששמע את הראיות קבע בית משפט קמא, כי הדעה נוטה לכך שאין מדובר בנזק שנגרם על ידי כלבים, אלא בליקוי בדלת. שני נימוקים ניתנו לקביעה זו. האחד, משום שתלונת המשיב בפני המבקשת על נזק בדלת נעשתה ימים בודדים לאחר שהשוכרים נכנסו לדירה והפנו את תשומת ליבו לכך. השני, משום שהמבקשת לא הציגה ראיה כיצד נגרם הנזק "והטענה כי כלבים גרמו אותו היא טענה נסיבתית בלבד". באשר לגובה הנזק קבע בית משפט קמא, כי הסכום שנתבע הוא מופרז ובסיכומו של דבר פסק למשיב, על דרך אומדן, סך של 3,500 ₪.

4. במסגרת הבקשה שלפניי טוענת המבקשת, כי טעה בית משפט קמא הן בקובעו כי המבקשת אחראית לנזק והן באשר לגובה הנזק. בשאלת האחריות טוענת המבקשת כי נפלה בפסק הדין טעות משפטית שעה שבית משפט קמא קבע את אחריותה של המבקשת בשל כך שלא הביאה ראיה מצידה באשר לגורם לנזק וזאת בניגוד לכלל בדבר "המוציא מחברו עליו הראיה". עוד נטען, כי גם שיעור הפיצוי שנפסק לחובתה של המבקשת הוא גבוה ואינו הולם את הנזק.

   דיון והכרעה

5. לאחר שעיינתי בבקשה ובחומר שלפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, מבלי צורך לבקש את תשובת המשיב (ראו תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984).

6. כידוע, הליך של תביעות קטנות נועד לאפשר לצרכן בפרט ולכל אזרח בכלל, להביא לפני בית המשפט עניין בעל ערך כספי מועט, בהליך פשוט ושווה לכל נפש, ללא צורך בהזדקקות לייצוג על-ידי עורכי דין, וללא צורך בהתמצאות בכללי הפרוצדורה ובדקדוקי הדין הנוהגים בהליכים משפטיים המתנהלים ב"מסלול הרגיל". כל זאת, במטרה להבטיח הליך לא יקר, יעיל, מהיר וצודק, שיאפשר לבעלי הדין להביא את עניינם לבית המשפט, ויאפשר לבית המשפט להכריע בעניין העומד בפניו במהירות וביעילות. השקפת המחוקק היא, שהליך של תביעה קטנה צריך להתחיל ולהסתיים בבית המשפט לתביעות קטנות. זה הטעם לכך, שביחס לתביעות המתבררות בבית משפט לתביעות קטנות לא קבע המחוקק "זכות ערעור" כפי שהדבר קיים בהליכים אזרחיים "רגילים". ביחס לתביעות המתבררות בבית משפט לתביעות קטנות קבע המחוקק, כי הגשת ערעור תהיה מותנית בקבלת רשות של ערכאת הערעור. מתי תינתן רשות לערער? הלכה פסוקה היא, כי הרשות לערער תינתן רק במקרים בהם נפלה בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות "טעות משפטית או עובדתית גלויה על פניה" (ראו החלטתו של כב' השופט י' ענבר מיום 3.4.2008 במסגרת בר"ע (מחוזי י-ם) 375/08 ארקיע נ' קורח, סעיפים 9-10 וההפניות שם). ניסיון החיים מלמד, כי רק ביחס לאחוז קטן של פסקי הדין הניתנים בבית משפט לתביעות קטנות מוגשות בקשות רשות לערער, ורק חלק קטן מבקשות אלו, מתקבל.

7. מן הכלל אל הפרט. לאחר שנתתי דעתי לטענות המבקשת באתי לכלל מסקנה שמקרה זה אינו נמנה על המקרים הנדירים בהם יש לתת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות. ראשית יש לומר, כי על פני הדברים נראה שתביעתו של המשיב כנגד המבקשת איננה תביעת נזיקין, כטענת המבקשת, אלא תביעה חוזית. המשיב רכש מהמבקשת דלתות, וטענתו כלפי המבקשת היא שהיה פגם בייצור הדלת ("הממכר") ו/או באופן התקנתה.