מרון נ' נסייר

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בנצרת (כב' הרשמת הבכירה רביע ג'באלי) אשר ניתן ביום 17.8.16 במסגרת ת"ק 54199-03-16.

עסקינן בתביעה לפיצוי בגין פלישת המבקש, כך לטענת המשיב, אל תוך חלקת אדמה אשר בבעלות האחרון ובני משפחתו והמצויה בחזקתו, הידועה כגוש 10867 חלקה 29 (להלן: "המקרקעין") בכך שהמבקש זרע וריסס בלא קבלת רשותו של המשיב. המשיב אמד את נזקו בכ- 15,000 ₪.

בית משפט קמא קיבל את תביעתו של המשיב, בחלקה בלבד.

לאחר ששמע את הצדדים, העדיף בית המשפט קמא את טענת המשיב, התובע, כי המבקש ועובדיו פלשו אל חלקתו ועיבדו אותה. אשר לנזק, קבע בית המשפט קמא כי הנזק שנתבע לא הוכח ועל כן, על דרך האמדנה ולאור הטרחה וההוצאות שנגרמו למשיב, חוייב המבקש בתשלום פיצוי בסך 1,000 ₪.

על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור.

טוען המבקש כי מעולם לא פלש אל המקרקעין של המשיב וכי ביצע עבודות חקלאות במסגרת החוק. טענתו המרכזית של המבקש, היא כי בית המשפט קמא שגה כאשר קיבל את טענת המשיב כי המקרקעין מצויים בבעלותו או בחזקתו. לטענת המבקש, עסקינן בקרקע שאינה מוסדרת ולא הוצגו ראיות לכך שהיא מצויה בחזקת המשיב באופן שמזכה אותו בפיצוי כלשהו. המבקש טען כי יש להחזיק לחובת המשיב את הימנעותו מהבאת עדים רלוונטיים, בהם אף אביו. המבקש הדגיש כי לא הכחיש ביצוע עבודות במקרקעין המדוברים, אלא הכחיש ביצוע עבודות בשטחו של המשיב.

המשיב הפנה בתגובתו לדברי המבקש בפני בית המשפט קמא, אז הכחיש כי פלש לאדמה ומנגד, דבריו במסגרת בקשה זו בהם מודה בעיבוד המקרקעין. המשיב הפנה לסתירות אשר עלו בפני בית המשפט קמא, כך, בין היתר, הכחשת המבקש את הטענה כי הוזמנה משטרה למקום ומנגד, תצלומי הטרקטור של המבקש כשלידו רכבי משטרה ומג"ב. המשיב הסביר מדוע לא הביא עד זה או אחר וטען כי ברשותו מסמכים המעידים על זכויותיו במקרקעין, הגם שטרם נרשמו. המשיב עתר לדחיית הבקשה תוך חיוב המבקש בהוצאות. לתגובתו לא צורפו מסמכים כלשהם.

לאחר עיון בחומר שהובא לפניי ובטענותיהם של בעלי הדין, אשר הועלו בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה, בחרתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות. את הערעור בחרתי לקבל ולהורות על דחיית התביעה, הכל מן הנימוקים המובאים להלן.