רת"ק 47965-12-15 כהן נ' שפירו ואח'

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' הרשם הבכיר ניר נחשון) מיום 22.11.15 בת"ק 37881-03-15, בגדרו נדחתה תביעת המבקש לפיצוי בסך 9,966 ₪ בגין נזקים אשר נגרמו לרכבו בתאונת דרכים שאירעה ביום 15.11.14 בה היה מעורב רכבו של המשיב 1.

גרסת המבקש בפני בית המשפט קמא הייתה כי בזמן שהוא נסע ברחוב שטראוס במוניתו יצא המשיב עם רכבו מחנייה, בנסיעה לאחור, תוך שהוא מתפרץ לנתיב הנסיעה של המבקש, ופגע בצד האחורי ימני של המונית עם החזית האחורית של רכבו. גרסת המשיב הייתה כי המבקש סטה עם רכבו מנתיב נסיעתו אל צד הכביש על מנת להוריד נוסעת ובעת ביצוע הסטייה פגע רכבו של המבקש ברכבו של המשיב, בעודו בעמידה, וכתוצאה מכך אירעה התאונה.

לאחר ששמע את עדות המבקש, עדותו של המשיב ועדות של עד ראיה אשר הוזמן על ידי המשיבים ועיין בתמונות של הנזק שנגרם למונית, העדיף בית המשפט לתביעות קטנות את עדות המשיב, אשר נתמכה בעדותו של עד הראיה שהיה במקום, וקבע כי תמונות הנזק שהוצגו מלמדות על נזקי שריטות ולא על נזק מעיכה, ולכן תומכות בגרסת המשיב. בית המשפט זקף לחובת המבקש את העובדה שלא הזמין לעדות נוסעת שהייתה עמו ברכב.

בבקשה למתן רשות ערעור נטען כי למבקש היה קושי להביא עדת ראייה שכן הרב שלה לא אישר לה להעיד, אולם לאחר פסק הדין נעשתה פנייה מחודשת לרב, אשר אישר לעדת הראייה לתת תצהיר ולהעיד ולכן קיימת ראייה חדשה שיש בכוחה לשפוך אור על האירוע. לטענת המבקש, עם בחינת הראייה החדשה גבוהה הסבירות כי בית המשפט שלערעור יהפוך את החלטת בית המשפט לתביעות קטנות.

תצהיר הנוסעת צורף לבקשה.

בבקשה נטען עוד כי הנהג ברכב הפוגע ברח ממקום התאונה ורק לאחר שהגיעה ניידת המשטרה הוא אותר וחזר. המבקש אינו יודע מי הנהג. עד הראייה שהעיד כי היה עובר אורח לא היה נוכח כאשר הגיעה ניידת המשטרה ועדותו היא עדות שקר. עוד נטען כי המבקש לא קיבל יעוץ משפטי וכתוצאה מכך לא הציג את עמדתו וראיותיו בצורה מיטבית.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחים לה וכן בפסק הדין הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום למתן רשות ערעור, וזאת אף ללא צורך בתגובת המשיב.

כפי שנפסק ברע"א 2095/15 אולמי נפטון בעת ים בע"מ נ' משיח (20.5.15):

"ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תינתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת הערעור (רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (18.3.2015)). רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות לא בהכרח תינתן אף כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת (חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 551 (מהדורה ג, 2012)). לא כל שכן כאשר, בדומה למקרה דנן, לא מתעוררת כל שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית, ונימוקי הבקשה תחומים למחלוקת שבין הצדדים."

ההכרעה של בית המשפט קמא מבוססת על העדויות ששמע ועל התמונות שהוצגו בפניו. מעדותו של עד הראיה עולה כי הוא עבר במקום במקרה ואין לו היכרות מוקדמת עם המשיב. בקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית, והערעור מופנה כלפי ממצאי העובדה והמהימנות של בית המשפט קמא, אשר הלכה היא כי אין ערכאת הערעור מתערבת בהם – כך בכלל, ובפרט כאשר מדובר בפסק דין של בית משפט לתביעות קטנות.