רת"ק 45991-02-14 צדוק נ' פלאפון תקשורת בע"מ

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בקריות (כבוד השופט יוסי טורס) מיום 10.2.14 (להלן – פסק הדין), במסגרתו נדחתה תביעת המבקש, מר איתן צדוק (להלן – המבקש) ותביעתה של גב' ציונה צדוק, והם חויבו ב- 800 ₪ הוצאות משפט.

רקע עובדתי רלבנטי:

1.המבקש וגב' צדוק ציונה (להלן יכונו יחד – המבקשים) הגישו תביעה כנגד המשיבה, פלאפון תקשורת בע"מ (להלן – המשיבה) במסגרתה טענו כי המשיבה הפרה את התחייבויותיה כלפיהם ואת ההסכם שערכה עמם, אשר כלל רכישה של 4 מכשירי טלפון סלולאריים ומעבר של המבקשים למסלול תעריפי שיחות ושירותים סלולאריים של "רפאל".

2.המבקשים טענו בכתב התביעה כי פנו בתחילת חודש נובמבר 2011 למשיבה ושוחחו עם נציגת שירות בשם נירית (להלן – נציגת השירות) אשר הציעה להם תוכנית הכוללת רכישת מכשירים סלולאריים מסוג נוקיה C7 בעלות חודשית של 90 ₪ למכשיר, תוך קבלת זיכוי בגין העלות החודשית הנ"ל של המכשיר באם יעבור כל משתמש במכשיר את הרף של 95 דקות שיחה.

3.לטענת המבקשים בשיחה טלפונית מיום 14.11.11 עם נציגת השירות – הם הסכימו לרכוש 4 מכשירי טלפון סלולאריים וכן חמישה מנויי שיחות במסלול "רפאל". המבקשים הוסיפו וטענו, כי לאחר מכן נקבע להם מועד למסירת המכשירים על ידי שליח מטעם המשיבה, אך נציג שירות בשם רפאל (להלן – מר רפאל) עימו שוחחו ביום 10.11.11 (כך בכתב התביעה בסעיף 5) "שלל את קיומה של התוכנית המוצעת". המבקשים טענו איפוא, כי בעקבות זאת ביטלו את הזמנת השליח.

4.עוד טענו המבקשים כי לאחר ביטול הזמנת השליח – יצרה עמם נציגת השירות מטעם המשיבה קשר טלפוני וציינה כי התוכנית שהוצעה להם במקור על ידה (קרי: זיכוי בגובה עלות החודשית של הטלפון בכפוף ל-95 דקות שיחה) תישאר על כנה. המבקשים טענו כי על סמך הבנה זו, ולאחר שחזרו ובדקו מול נציגי שירות נוספים – חתמו על החוזה מול המשיבה.

אלא שהסתבר, כך לטענת המבקשים, כי המשיבה לא כיבדה את התחייבויותיה, כביכול, וחייבה אותם על פי חישוב של שיחות העולות כדי 95 ₪, ולא על פי חישוב של 95 דקות שיחה. עוד ובנוסף טענו המבקשים כי המשיבה חייבה אותם בסך של 9.90 ₪ עבור שירות פורטל טלפוני, בניגוד לתוכנית שהוצעה להם.

5.לאור זאת, טענו המבקשים כי הם ביקשו לבטל את העסקה כולה, להתנתק משירותי המשיבה ולהחזיר לידיה את המכשירים הסלולאריים שקיבלו לידיהם, כל זאת במסגרת 14 ימי עסקים ממועד ההתקשרות בעסקה. לטענתם, המשיבה סירבה לביטול העסקה בטענה כי עברו כבר 14 ימי עסקים.

פניות בכתב של המבקשים למשיבה כי תפצה אותם על נזקיהם בגין הפרת התחייבויותיה כלפיהם – נענו בשלילה. לפיכך, טענו המבקשים כי לא נותרה להם ברירה ועל מנת להקטין נזקיהם הלכאוריים – ביטלו באופן חד צדדי את ההסכם עם המשיבה, בחודש אוגוסט 2012, ודרשו מן המשיבה לקבל חזרה לידיה את המכשירים הסלולאריים שרכשו בעת העסקה. המבקשים טוענים כי המשיבה סירבה לפצותם, ואף דרשה מהם תשלום בגין תשלומים שחבו לה, לרבות בגין 4 מכשירי הטלפון הסלולאריים. לכן, כך לעמדת המבקשים, לא נותר להם אלא להגיש את התביעה לבית המשפט לתביעות קטנות.