רת"ק 41430-06-16 טויטו ואח' נ' אפרים
|
רת"ק בית המשפט המחוזי נצרת כבית-משפט לערעורים אזרחיים |
41430-06-16
15.12.2016 |
|
בפני הנשיא: ד"ר אברהם אברהם |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקשים: 1. יוסף טויטו 2. ערן טויטו |
משיבים: דליה אפרים |
| פסק דין | |
על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בנצרת (כב' השופט י' שדמי) מיום 16.05.2016 בת"ק 13632-08-15
1.המשיבה שכרה את שירותי המבקשים לצורך ביצוע עבודת שיפוץ בבית שבבעלותה. כנגד ביצוע העבודה שילמה להם סך של 45,000 ₪. בהמשך טענה, כי עבודת השיפוץ לא הושלמה כהלכה, לפיכך הגישה תביעה כנגד המבקשים לבית המשפט קמא, כשהיא נתמכת בחוות דעת מומחה מטעמה. בדיון אשר נערך ביום 21.02.2016 הורה בית המשפט קמא על מינוי מומחה מטעמו (להלן: המומחה). עוד הוחלט, כי לאחר שתוגש חוות דעתו, יתקיים דיון נוסף במעמד הצדדים.
3.ביום 16.05.2016, סמוך לאחר שהוגשה חוות דעת המומחה, ניתן פסק דינו של בית המשפט קמא, אשר אימץ את מסקנות המומחה במלואן וחייב את המבקשים במלוא התחשיב שביצע המומחה.
4.בבקשת רשות לערער שהגישו טענו המבקשים, כי בית המשפט קמא עשה בניגוד להחלטתו, לפיה יקיים דיון נוסף לאחר קבלת חוות דעת המומחה, בטרם יפסוק את הדין בתובענה, ובכך נפגעה זכותם לחקור את המומחה ולהביא ראיות לסתור את מסקנותיו.
ביקשתי את תשובת המשיבה, וזו לא באה. על כן יצא מלפניי פסק דין, בו קיבלתי את הערעור והורתי על השבת העניין לביהמ"ש קמא, על מנת שישלים מלאכתו (להלן: פסק הדין).
5.אחר הדברים הללו הגישה המשיבה בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר תגובה, תוך שהיא מתארת כי ההחלטות המבקשות את תגובתה לא הומצאו לה כדין. בהחלטתי מיום 27.11.2016 נעתרתי לבקשה והורתי למשיבה להגיש תגובתה לגופה של בקשת רשות הערעור.
6.בתגובתה הנוכחית טוענת המשיבה, כי פסק דינו של בית המשפט קמא, ניתן על סמך הערכת מומחה אובייקטיבי שמינה, כאשר המבקשים לא יכולים להפריכה בהיותה מוסכמת ע"י שני הצדדים. עוד היא טוענת, כי חוות דעת המומחה מבוססת, ואין עילה להתערב בה. לפיכך מבקשת המשיבה להותיר את הכרעת בית המשפט קמא על כנה.
7.לאחר עיון בתגובתה הנוכחית של המשיבה, לא ראיתי לשנות מפסק הדין בו הוריתי על קבלת הערעור. כפי שבואר ביתר פירוט בפסק הדין, קביעות מומחה, אף שמונה ע"י בית המשפט או בהסכמת הצדדים, אינן חסינות מפני ביקורת, שעיקרה בחקירתו על תוכן קביעותיו (ראו נא סעיף 26(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, וכן תקנה 130(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984). המשיבה אינה חולקת על העובדה כי למבקשים לא ניתנה ההזדמנות לבקר את קביעותיו של המומחה. היא גם אינה מתייחסת לעובדה, כי בית המשפט קמא עשה בניגוד להחלטתו מיום 21.02.2016, בה הורה על קיום דיון נוסף לאחר שתוגש חוות הדעת. די בכל אלה כדי לשוב ולקבוע, כי העניין יחזור לבית המשפט קמא על מנת שישלים את מלאכתו, ובכלל זה יתן בידי המבקשים שעת כושר לחקור את המומחה ולהביא חוות דעת מטעמם, אם יבקשו זאת.
8.הערעור מתקבל אפוא, כאמור מעלה. המשיבה תישא בהוצאות המבקשים בסך 3,000 ₪.
ניתן היום, ט"ו כסלו תשע"ז, 15 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|