רת"ק 40311-04-16 שפירא ואח' נ' עמירון הררי

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה, דין הבקשה להידחות.

1.נקודת המוצא בנושא זה הינה כי:

"...על בעל דין לקיים את המועדים הקבועים בדין. כלל זה מושתת על עקרון סופיות הדיון והצורך בהצבת גבול להתמשכות ההליכים; הציפייה של הצד שכנגד שלא להיות מוטרד לאורך זמן רב בנוגע לפסק-דין בו זכה; האינטרס של בעלי הדין ושל הציבור בכללותו לחיזוק היציבות, היעילות והוודאות המשפטית; וכן השאיפה להימנע מקשיים הכרוכים בניהול דיון בערעור או בבקשת רשות ערעור שהוגשו באיחור." בש"א 5636/06 נשר נ' גפן (23.8.06).

2.תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת לסטות מנקודת בסיס זאת, בקובעה כי עת נקבע מועד בחיקוק, רשאי בית המשפט להאריכו "מטעמים מיוחדים שיירשמו".

3.בעניין טעמים מיוחדים נפסק, בין השאר, כי אלה "ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור יש ליתן את הדעת למכלול שיקולים ובהם: האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד... אין המדובר ברשימת שיקולים ממצה. שאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד תיבחן תמיד על-פי מכלול נסיבות העניין" רע"א 10035/06 גאון נ' שחר (10.5.07), רע"א 2184/12 מיכלוביץ נ' א. אספקה וטרינרית בע"מ (29.8.12); ע"א 6842/00 ידידה נ' קסט פ"ד נה(2) 904 (2001)).

4.הבקשה דנן, אשר הוגשה על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, הוגשה באיחור של קרוב לחודשיים.

נטען כי סיבת האיחור נעוצה במעבר פיזי של משרד ב"כ המבקשים וכן בשל שינויים בכוח אדם במשרד.

סיבות אלו אינן עונות על - "טעם מיוחד" המצדיק היענות לבקשה, מה גם שמדובר בנסיבות המצויות בשליטת המבקש.

מהבקשה עולה כי המעבר הפיזי של משרד ב"כ המבקשים התרחש בימים 25-26/2/16, קרי- קרוב לחודשיים לפני הגשת הבקשה שבפני, וטרם חלוף המועד להגשת הערעור, וזאת כאשר היה ידוע לב"כ המבקשים על הצורך בהגשת הערעור עוד בטרם המעבר.

אף הטענה בדבר חילופי כח אדם אין בה להושיע, שכן מהתצהיר שהוגש עולה כי עורך הדין שעזב את משרדו של ב"כ המבקשים עשה זאת בתחילת חודש 3/16- לאחר חלוף המועד להגשת הערעור, ומכל מקום אין בחילופי כח אדם להצדיק איחור של קרוב לחודשיים בהגשת הבקשה.

5.לאמור לעיל אוסיף כי רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות תינתן ממילא במשורה, ורק במקרים בהם קיימת טעות ברורה וגלויה על פניה, שכן על ערכאת הערעור לשים לנגד עיניה את המטרה לשמה הוקם בית המשפט לתביעות קטנות (דיון מהיר, קצר וזול), ומשום כך נוקטת ערכאת הערעור במדיניות מצמצמת בכל הנוגע להתערבות בפסקי הדין של בימ"ש לתביעות קטנות כאמור לעיל (רע"א 3006/05 פריפר טבעי בע"מ נ' ראובני, ניתן ביום 12/7/05; רע"א 9515/05 שמש נ' פוטקצ'טה בע"מ, ניתן ביום 5/7/06).

עיון בפסק הדין קמא שענינו –"תיק נהגים", מעלה כי לא נגלית בו טעות ברורה על פניה וכי הוא מבוסס, בין היתר, על העדויות שהובאו בפניו, ומתן אמון בעדות המשיב. גם מסיבה זו סיכויי הערעור נמוכים.

לאור האמור לעיל דין הבקשה להידחות, ויש להעדיף את הציפיה הלגיטימית שנוצרה אצל המשיב (בעל דין לא מיוצג) לסיום ההליכים .