רת"ק 39122-04-16 חכימי נ' שמביקו ואח'

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (כבוד הרשם הבכיר ב' בן סימון) מיום 8.3.16, בגדרו התקבלה תביעת המשיבים לפיצוי בגין חודשיים של דמי שכירות ששילמו למבקש ובגין עוגמת הנפש שנגרמה להם בשל רטיבות שהופיעה במושכר.

המשיבים הגישו תביעה לבית המשפט קמא ובה טענו כי בדירה ששכרו מהמבקש נתגלו עובש ופטריות בכל קירות הבית. פניות למבקש לא הועילו, ולפיכך נאלצו המשיבים לעזוב את הדירה לפני תום תקופת השכירות. הם טענו שנגרמה להם עוגמת נפש רבה עקב הרטיבות ותוצאותיה. בכתב תביעה מתוקן, שהגישו ביום 1.9.14, הבהירו המשיבים כי נאלצו לעזוב את הדירה חודשיים לפני תום תקופת השכירות והם דורשים שהמבקש ישיב להם את שכר הדירה ששילמו עבור חודשיים אלה. את סכום התביעה העמידו על 10,000 ₪.

המבקש טען כי העובש והפטריות על קירות הבית הם פועל יוצא של הזנחה מצד המשיבים שלא אווררו את המושכר במשך חודשים ארוכים. לשיטתו העדר האוורור יחד בישול מרובה ושימוש מוגבר באמבטיה הביאו ליצירת העובש והפטריות על קירות הבית.

בדיון שהתקיים בבית המשפט קמא ביום 18.3.15 הסכימו הצדדים למינוי מומחה מטעם בית המשפט שיקבע אם מצב הקירות והתקרה, כפי שתועד בתמונות המשיבים, יכול להיגרם אך מחוסר אוורור וללא מקור חיצוני. בהחלטה מיום 22.3.15 הבהיר בית המשפט קמא כי הבסיס לשאלה שהוצגה לפני המומחה היא שהמבקש טען כי הרטיבות נובעת אך מחוסר אוורור, בעוד המשיבים טוענים כי מדובר בהצטברות לחות מסיבות אחרות.

המומחה מטעם בית המשפט קיבל את עמדת המשיבים בנוגע למקור הרטיבות, וקבע שהיא נובעת מהעדר בידוד מספיק במבנה הנכס. המבקש סבר שקביעות המומחה שגויות מעיקרן. לפיכך הפנה למומחה שאלות הבהרה ואף עמד על חקירתו. נציגי החברה שהתמנתה למתן חוות דעת המומחה נחקרו ביום 29.2.16 בבית המשפט קמא ועמדו על עמדתם לפיה הרטיבות, הפטריות והעובש הם כולם פועל יוצא של היעדר בידוד מספיק בקירות הבית.

בפסק דינו מיום 8.3.16 קיבל בית המשפט קמא את קביעות המומחה. לפיכך קבע שטוב עשו המשיבים בכך שעזבו את הדירה לפני תום תקופת השכירות. הוא חייב את המבקש לשלם למשיבים סכום של 7,000 ₪ בגין שני חודשי השכירות (שכר הדירה החודשי עמד על 3,500 ₪ על פי הסכם השכירות שצורף לכתב ההגנה), וכן סכום של 3,000 ₪ בגין עוגמת נפש וסבל. כמו כן חייב את המבקש בהוצאות המשפט של המשיבים.

בבקשתו טוען המבקש כי בית המשפט קמא שגה באופן בסיסי כאשר אימץ את קביעות המומחה. לשיטתו המומחיות הרלוונטית לצורך קביעת מקור העובש והפטריות היא מומחיות בתחום המיקרוביולוגיה, ולפיכך המומחה שמונה לא היה בעל הכשרה מתאימה, וקביעותיו שגויות מעיקרן. עוד טען המבקש שלא היה מקום לפצות את המשיבים בגין דמי שכירות ששולמו, כאשר אלה לא הוכיחו כלל ששילמו את דמי השכירות. כן טען שלא היה מקום לפיצוי בגין עוגמת נפש, כאשר כתב התביעה המתוקן לא כלל טענה זו.