רת"ק 38691-10-14 משולם נ' גולדן לייט פרוייקטים בתאורה בע"מ
|
רת"ק בית המשפט המחוזי |
38691-10-14
21.12.2014 |
|
בפני השופט: אבי פורג |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקש: רפי משולם |
משיבה: גולדן לייט פרוייקטים בתאורה בע"מ |
| החלטה | |
בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לרשות ערעור על פסק הדין של בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה שניתן ביום 18.8.14 ב- ת"ק 14 – 01 – 22372 (כב' הרשמת הבכירה אושרית הייבר היימן).
לטענת המבקש, האיחור בהגשת הבקשה לרשות ערעור נעשה בתום לב ונבע מחוסר ידיעה על חשיבות המועדים וספירתם כמו למשל האם תקופת הפגרה נכללת אם לאו וההשלכות הנובעות מאי עמידה במועדים ולא עקב זלזול. המבקש אינו עורך דין ותקופת החגים הכבידה ביתר שאת על המבקש בהשגת ייעוץ משפטי. עוד טען כי סיכויי הערעור טובים.
המשיבה טענה מנגד כי היה על המבקש להגיש את בקשת רשות הערעור תוך 15 יום ואין בבקשה טעמים מיוחדים המצדיקים העתרות לבקשה. גם לגופה של מחלוקת, המבקש חולק על הקביעות העובדתיות בפסק הדין ואינו מצביע על טעות גלויה. בית המשפט קמא ביסס את הכרעתו על מהימנות העדים וקביעות עובדתיות שככלל ערכאת הערעור אינה מתערבת בהן.
להארכת מועד להגשת ערעור נדרש טעם מיוחד, לפי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, הנדרש לגבי כל מועד שנקבע בחיקוק.
שני שיקולים עיקריים ניצבים בפני בית המשפט עת בוחן הוא בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור או ערעור. האחד עניינו הנסיבות שגרמו לאיחור והשני הוא סיכויי ההליך.
הנטייה להכיר בנימוק מסוים כ"טעם מיוחד" להארכת מועד גוברת ככל שנימוק זה נובע מסיבות חיצוניות שאינן נתונות לשליטתו של בעל הדין. לעומת זאת, כאשר השיהוי נובע מסיבות הקשורות בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, כגון תקלה או טעות שניתן היה למנעה מבעוד מועד, הנכונות להאריך את המועד להגשת הערעור מצטמצמת (בש"א 6402/96 הועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון נ' רחל מיכקשווילי, פ"ד נ(3) 209 (1996)).
ככל שהאיחור ארוך יותר, ייטה בית המשפט לסרב לבקשה להארכת מועד, הגם שאף כאשר מדובר באיחור קל, לא תינתן הארכת מועד כדבר שבשגרה, אלא אם כן הוכיח המבקש קיומו של טעם מיוחד המצדיק מתן ארכה (בש"א 5636/06 נפתלי נשר נ' שלומי גפן (23.8.06)).
עם השנים חל ריכוך בדרישה על פי הפסיקה תוך שנקבע, כי ככל שמדובר בטעות אנוש שאין מקורה ברשלנות, הזנחה או זלזול בבית המשפט יהיה מקום בנסיבות המתאימות להכיר בטעות שבדין כ"טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד. עוד נקבע כי השאלה אם טעות שבדין עולה כדי "טעם מיוחד" תישקל בעיקר ביחס לאינטרס ההסתמכות של הצד השני בדבר סיומם של הליכי הערעור (בע"מ 1406/12 פלוני נ' פלונית (20.3.12)).
שיקול נוסף שיש לו משקל נכבד אם ליתן ארכה הוא סיכויי המבקש בהליך לגביו מתבקשת הארכה (בע"מ 1406/12 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 20.3.12).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|