רת"ק 3869-02-15 אברמוב נ' בן בסט

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב (כב' הרשמת הבכירה נעמה פרס) מיום 15.1.15 ולפיו התקבלה תביעת המשיבה כנגד המבקש באופן חלקי וזה חויב לשלם לה סך של 2,000 ₪ בגין שכר טרחתה והוצאותיה.

מדובר בתביעה לתשלום שכר טרחת עורך דין שהגישה המשיבה כנגד המבקש לאחר שזה התקשר עימה בהסכם שכ"ט אך לא שילם לה בעבור עבודתה.

המבקש שכר את שירותי המשיבה לייצגו בהליך משפטי לפי חוק הפלת"ד. לאחר שהמשיבה החלה עבודתה ביקש המבקש לסיים את ההתקשרות ולהחליף את ייצוגו.

המשיבה הגישה תביעתה לאחר שהמבקש לא עמד לטענתה בהוראות הסכם שכר הטרחה ולא שילם לה בעבור עבודתה והוצאותיה.

בפסק הדין התקבלה התביעה בחלקה והמבקש חויב בתשלום של 1,500 ₪ בגין עבודתה של המשיבה בצירוף 500 ₪ לכיסוי הוצאותיה.

בבר"ע שבפני לא משיג המבקש על קביעותיו של פסק הדין כי אם על התנהלות עורכי הדין שייצגו אותו למן קרות התאונה, המשיבה ועו"ד זהבי שייצג אותו בפני ערכאה קמא.

הלכה היא כי "אמת המידה למתן רשות ערעור על פסק דין שמקורו בתביעה קטנה הינה מחמירה עוד יותר, ולפיכך היא תינתן רק במקרים חריגים ביותר שעולה בהם שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר או שניכר בהם "עוול זועק". אימוצה של אמת מידה זו היא מחויבת המציאות כשמדובר בתביעה קטנה, בהתחשב בתכליתו של הליך התביעות הקטנות שנועד להיות הליך חסכוני, יעיל ופשוט." (ראו: רע"א 7220/13 אלראי נ' גודמן, 10.12.13).

המבקש אינו משיג על קביעות ערכאה קמא בפסק הדין ונראה כי כל טענותיו נוגעות לייצוגו בהליכים השונים על ידי עורכי דינו ודי בכך על מנת לדחות בקשתו.

ממילא , ערכאה קמא ישבה על המדוכה, בחנה ראיות ועדויות שהיו בפניה והוציאה מלפניה פסק דין מנומק כדבעי אשר לא מגלה על פניו טעות מן הסוג הקורא לתיקון ואין בפני בסיס לסטות מההלכה השוררת לגבי השגות על פסקי דין שמקורם בתביעות קטנות.