רת"ק 38515-11-15 נחום ואח' נ' אברמוביץ

ביום 26.1.16 יצא מלפניי פסק דין בבקשת רשות הערעור שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בטבריה. את פסק הדין נתתי מתוך הנחה (שגויה), לפיה המשיבה לא הגישה את תשובתה לבקשת הרשות לערער.

המשיבה ביקשה לבטל את פסק הדין משום טעות זו, והפנתה לטענות אותן היא פרשה בתשובתה לבקשת הרשות לערער, ובתוך כך הפנתה לטענה, לפיה בקשת הרשות לערער הוגשה באיחור.

כפי שציינתי בהחלטתי האחרונה, המשיבה הגישה את תשובתה לבקשת הרשות לערער בתוך המועד שקצבתי, אלא שהתשובה הונחה בתיקיה לא נכונה, ולכן לא ראיתיה בעת שישבתי על מדוכת כתיבתו של פסק הדין. בכך טעיתי, וכיוון שכך הנני מבטל את פסק הדין, שכאמור ניתן מתוך הנחה בדבר העדר תשובה.

לאחר שביטלתי את פסק הדין, הנני בא להכריע בבקשת הרשות לערער בשנית, עתה מתוך שקילת טענותיה של המשיב.

לאחר שעיינתי בטענות ששטחה המשיבה בכתב תשובתה, לא מצאתי בטענותיה אלו כדי לשנות מן הממצאים והמסקנות אליהם הגעתי בפסק הדין. אין לי כי אם להפנות לטעמים שהטעמתי בפסק הדין, והרי הם עונים לטענות ששטחה המשיבה בתשובתה. אזכיר, כי אף שפסק הדין ניתן בהעדר תשובה, נפרשה בו הנמקה, ומקצת הטענות שטענו המבקשים קיבלתי ומקצתם דחיתי, הכל לפי הטעמים שהטעמתי בפסק הדין כאמור.

המשיבה טענה, כאמור, כי המבקשים הגישו את בקשת הרשות לערער שלא במועד. טענתה זו היא מבססת על המועד בו צפו המבקשים בפסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות בתוך מערכת נט המשפט, ואם זה הוא המועד המתחיל את מניין הגשת בקשת רשות ערעור, הרי שהמבקשים איחרו בבקשה. אלא שצפיה במערכת נט המשפט אינה בבחינת המצאה של פסק הדין בהקשר בו עסקינן, וכפי שמציינים המבקשים, פסק הדין הומצא לידיהם ביום 3.11.2015, ואת בקשת הרשות לערער הם הגישו ביום 17.11.2015, משמע אין לומר עליהם כי איחרו בהגשת בקשתם (ראו נא ע"א לנגוצקי נ' רציו חיפושי נפט (1992) שותפות מוגבלת (5.11.2015)).

סוף דבר, משום הטעמים שהטעמתי הנני מורה כפי שהוריתי בפסק הדין שיצא מלפניי ביום 26.1.2016. כלל הטעמים שהטעמתי בפסק הדין הנ"ל יהיו חלק בלתי נפרד מפסק הדין הנוכחי.

בהליך הנוכחי (של הבקשה לביטול פסק דין) לא אתן צו להוצאות.

ניתן היום, כ"א שבט תשע"ו, 31 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.