רת"ק 38280-09-17 רינאוי נ' חברת החשמל לישראל בע"מ

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בנצרת (כב' השופט העמית י. שדמי) אשר ניתן ביום 24.7.17 במסגרת ת"ק 6484-05-17, במסגרתו נדחתה תביעת המבקש על הסף.

עסקינן בתביעה כספית על סך 6,565 ₪, בה נטען כי לאחר ביצוע עבודות העתקת/ החלפת עמוד חשמל, לא החזירה המשיבה את המצב לקדמותו, ובכלל זה הותירה בטון מיותר בשטח מגרש המבקש. המבקש טען כי הזמין קבלן אשר הסיר את משטח הבטון, ולתמיכה בטענתו הציג חשבונית ע"ס 5,265 ₪. יתר הסכום הנתבע, 1,300 ₪ הינו הוצאות משפטיות אשר נגרמו למבקש בגין שארע.

ביום 8.6.2017 הגישה המשיבה תגובתה, לפיה דין התביעה להידחות מחמת מעשה בי- דין ו/או השתק עילה/ פלוגתא, שכן המבקש הגיש זה מכבר שתי תביעות קודמות בתביעה לפיצויים לנזקים אשר נגרמו לו עקב הצבת העמוד ומשטח הבטון נשוא אף תביעה זו. הראשונה, באמצעות חברה אשר בבעלותו (תא"מ 52625-09-12, פסד דין אשר אישר את הסכמות הצדדים, מיום 8.4.13), והשנייה בשמו (תא"מ 14478-12-13, פסק דין מיום 23.3.2014 במסגרתו נדחתה התביעה). הליכים אלו נסתיימו בפסק דין חלוט כלפי המבקש, המהווים מעשה בי דין. משלא הגיש התובע בקשה לפיצול סעדים, הרי שהוא מנוע מלתבוע בשלישית באותה עילה. עוד נטען, תוך הפנייה למהדורה השמינית בספרו של א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 166, כי העובדה שהמבקש נמנע מלציין זאת במסגרת כתב תביעתו מהווה חוסר תום לב וגם בשל כך דין תביעתו להידחות על הסף.

בית המשפט קמא הורה ביום 12.6.17 למבקש להגיב בתוך 21 ימים לטענות המשיבה בבקשתה לדחייה על הסף. תגובה לא הוגשה וביום 24.7.17 עתרה המשיבה למתן החלטה בתיק. בית המשפט קמא הורה על סילוק התביעה לאור נימוקי המשיבה המפורטים בבקשתה לדחייה על הסף וחייב את המבקש בהוצאות המשיבה בהליך.

יומיים לאחר שנדחתה התביעה כאמור, הגיש המבקש תגובתו וכן בקשה לביטול פסק הדין. בבקשתו טען כי קיבל, אמנם, את הבקשה לדחייה על הסף אולם לא נלוותה אליה כל החלטה המחייבת אותו להגיב והוא הניח, לתומו, כי עתיד להתקיים ביום 9.8.17 הדיון, בהתאם לזימון אשר נשלח אליו ביום 12.6.17. לגוף העניין, אישר בתגובה אשר הוגשה במצורף, כי הגיש שתי תביעות, אולם לטענתו, המדובר בתביעות בעילות/סעדים שונים וכי עילת התביעה בתיק הנוכחי נולדה רק לאחר שהוגשו שתי התביעות הראשונות ונודעה לו רק כאשר ביקש לבצע במגרש עבודות ניקוי, אז גילה את משטח הבטון.

המשיבה, בתשובתה, הפנתה לכתב התביעה הראשון שהגיש המבקש בו נטען ברורות כי המשיבה יצקה רחבת בטון וגרמה לו בכך לנזקים. המשיבה גם צירפה מכתב של המבקש אליה אשר נשלח לאחר שני ההליכים הראשונים, בו מודה המבקש, מפורשות, כי ניסה לקבל פיצוי על רחבת הבטון במסגרת שני הליכי בית משפט, אך לטענתו, נכשל. המשיבה הוסיפה וציינה כי ביצעה המצאה כדין, כולל ההחלטה מיום 12.6.17 וגם בהקשר זה דין טענת המבקש להידחות.