רת"ק 38210-06-16 י. נ' בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות באשדוד מפי כב' הרשמת הבכירה כרמית חדד שניתן ביום 25.05.16 בת"ק 42509-02-15

ההליך וטענות הצדדים

1. במועדים הרלוונטיים היה המבקש בהליכי גירושין מאשתו. לשניים היה חשבון משותף אצל המשיב - בנק יהב (להלן: "הבנק"). בחשבון זה הייתה יתרת זכות בסך 41,000 ₪. המבקש ביקש למשוך כספים מאותו חשבון, אך הבנק לא אישר לו למשוך את מלוא הכספים, משהיה מודע לסכסוך הגירושין, אלא איפשר לו למשוך סך של 30,000 ₪. בהמשך משכה אשתו סך של 11,000 ₪ ואילו בקשת המבקש למשיכת סך נוסף של 10,000 ₪ סורבה.

2. מכאן תביעת המבקש בבית משפט לתביעות קטנות, שהוגשה נגד הבנק בדרישה לפיצוי בסך 13,000 ₪. המבקש טען כי הבנק גרם לו נזק בכך שלא אישר לו לבצע את פעולת המשיכה של 10,000 ₪ ולעומת זאת אישר לאשתו למשוך סך של 11,000 ₪. המבקש העמיד את הנזק הכולל שלטענתו נגרם לו על סך של 13,000 ₪ (11,000 ₪ אשר נמשכו ע"י אשתו בצירוף 2,000 ₪ הוצאות). המבקש טען כי הבנק הוא שאחראי לנזק שכן לא היה כל מקום לסרב לבקשתו למשיכת הכספים הנוספים. על כן הבנק הפר, לטענתו, את חובת הזהירות הנדרשת ממנו ופעל שלא כדין.

3.הבנק טען, מנגד, כי פעל על פי חובת הזהירות הבנקאית הנדרשת בכך שיצר קשר עם כל אחד מהשותפים בחשבון כאשר האחר ביקש לבצע פעולה חריגה, זאת נוכח קיומה של ההערה בדבר סכסוך גירושין. עוד נטען, כי היה על הצדדים להסדיר את נושא חלוקת הכספים בחשבון, ולא היה מקום להכניס את הבנק כצד לסכסוך המשפחתי.

4.בית המשפט קמא בחן לעומק את טענות הצדדים וניתח בהרחבה את שאלת אחריותו של הבנק וחובותיו כלפי לקוחותיו ובכלל זה המבקש. בית המשפט קבע כי במועד הרלוונטי החשבון היה משותף והבנק היה מחויב כלפי שני הצדדים – הן המבקש והן אשתו. עוד הודגש, כי אין חולק שהבנק ידע על הליכי הגירושין, ועל ניסיונו של המבקש להעביר סך של 40,000 ₪ לחשבון על שמו בלבד (מתוך סך של 41,000 ₪ שהיה בחשבון). מכאן יש ממש בטענת הבנק שפעולה כזו היא פעולה חריגה, המצדיקה יידוע הצד שכנגד, במיוחד שעה שקיים סכסוך בין השותפים בחשבון.

נוכח האמור לא מצא בית המשפט דופי בכך שהבנק יידע את אשת המבקש בדבר בקשתו למשיכת כספים וביקש את אישורה, זאת למרות שעל פי ההוראות בחשבון, כל אחד מהשותפים היה זכאי לבצע פעולה ללא הסכמת האחר.

5. עוד הודגש בפסק הדין שהמבקש עצמו אישר בדיון, כי לו היה הבנק מאשר לאשתו למשוך את כל הסכום של 40,000 ₪, הוא היה בא בטענות אל הבנק. על כן אין פסול בכך שהבנק לא הסכים שהמבקש ימשוך את מלוא הסכום שהיה בחשבון הבנק, זאת אף לאחר שאשתו שלחה הודעה לבנק שאינה מאשרת זאת.

6.באשר לטענת המבקש כי לאחר שמשך סך של 30,000 ₪ קודם לביצוע המשיכה ע"י אשתו, הוא ניסה למשוך את היתרה בסך 10,000 ₪ בסניף אחר וסורב, נפסק כי טענה זו לא הוכחה, אף לא בתמליל שצורף על ידו. למעלה מכך קבע בית המשפט קמא, כי בכל מקרה ניסיונות המבקש לבצע משיכות נוספות לאחר שעלה בידיו למשוך את הסך של 30,000 ₪, הינם ניסיונות שלא בתום לב לעקוף את הוראות הבנק, ולא בכדי נעשה אותו ניסיון למשיכה בסניף אחר של הבנק.