רת"ק 37488-03-16 צוקר נ' גולדמן ואח'

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בקריות (כבוד הרשמת הבכירה יונת הברפלד-אברהם) מיום 2.3.16 בת"ק 9197-06-15, אשר הורה על מחיקת תביעתו של המבקש והעברתה לבוררות.

2.המבקש הגיש נגד המשיבה מס' 1 ביום 4.6.15 תביעה כספית על סכום של 4,500 ₪, בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב נשיכת כלבתו על ידי כלבים של המשיבה מס' 1.

3.בכתב הגנה מיום 28.6.15 טענה המשיבה מס' 1 כי שני הצדדים הם חברי קיבוץ אושה (להלן: "הקיבוץ") כי בהתאם לתקנון האגודה של הקיבוץ (להלן: "התקנון") יש להפנות כל סכסוך בין חברי הקיבוץ להכרעת בורר ולפיכך יש למחוק את התביעה על הסף. כמו כן טענה כי הכלבים שייכים לבתה, המשיבה מס' 2 וכן טענה לגופה של התביעה.

4.המבקש טען בתגובה מיום כי אין מדובר "בסכסוך בין משפחות" כקבוע בתקנון אלא מדובר בעבירה פלילית.

5.בתגובתו, ביקש המבקש גם לצרף את בתה של המשיבה מס' 1, לאור טענתה כי הכלבים שייכים לה.

6.בהחלטה מיום 7.9.15 (להלן: "ההחלטה") קבע בימ"ש קמא, מפי כבוד השופטת עידית וינברגר, כי הוא מורה על צירוף המשיבה מס' 2 וכי "בשל אופי הסכסוך, לא מצאתי מקום להורות על עיכוב הליכים לצורך פניה להליך בוררות".

7.הדיון בתביעה התנהל בפני כבוד הרשמת. בתחילת הדיון הודיעה המשיבה מס' 2 כי היא עורכת דין במקצועה. המבקש השיב כי "אין לי צורך בעורך דין. בתור אזרח מדינת ישראל, יש לי את הזכות להגיש תביעה לבית המשפט. אני לא זוכר שחתמתי על תקנון קיבוץ".

8.בהמשך טענה המשיבה מס' 2 כי "התקנון התקבל באסיפה של חברי הקיבוץ ומחייב את כל חברי הקיבוץ" ומיד לאחר מכן העידו התובע ושתי המשיבות לגופם של האירועים , הנשיכות והנזקים להם טען המבקש. בסיום העדויות ניתנה החלטת בימ"ש קמא לפיה "פסק הדין ישלח לצדדים בדואר".

9.בפסק הדין סקר בימ"ש קמא בקצרה את טענות הצדדים באשר לתקנון וקבע כי: