רת"ק 36812-03-15 לוי קייזר נ' זילברמן

בקשה לדחיית בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בפ"ת (כב' הרשם הבכיר אורן כרמלי) מיום 19.2.15 (ת"ק 23885-09-14) בשל הגשת הבקשה ביום 18.3.15, לאחר המועד הקבוע בדין.

המשיב טוען כי פסק הדין נמסר לידיו ביום 3.3.15 ו"משכך הגשת בקשת הערעור, בהתחשב בימי חג הפסח הוגשה במועד" לחלופין טוען המשיב כי גם אם בקשתו הוגשה שלא במועד הרי שמדובר באיחור של ימים אחדים ואין לתפוס אותו על טעותו.

בנדון נראה כי הצדק עם המבקש.

עיון ברישומי מחשב בית המשפט מלמד כי פסק הדין של בית משפט קמא נמסר למשיב כבר ביום 1.3.15 ומתוך שכך היה עליו להגיש בקשתו תוך 15 יום, היינו עד ליום 16.3.15 (ראו סע' 16 (א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) התשל"ז – 1976). גם בית משפט קמא בפסק דינו ציין כי המועד להגשת בקשת רשות ערעור הינו 15 יום לאחר מסירת פסק הדין.

המבקש אינו יכול להאחז בתקופת חופשת חג הפסח על מנת לתרץ את איחורו שכן חג הפסח חל השנה בחודש אפריל (3.4.15-10.4.15), היינו לאחר המועד בו נדרש המשיב להגיש בקשתו.

ע"פ הוראת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 הארכת מועד אשר נקבע בחיקוק תעשה אך ורק "מטעמים מיוחדים ירשמו". הובהר בפסיקה כי אפילו איחור בן יום אחד כמוהו כאי הגשה במועד (בשא (חיפה) 2963/02 - חיים געש ואח' נ' רפאל בובליל ואח',(2002)). בנדון אין המשיב מביא בתגובתו כל טעם מיוחד שיש בו להצדיק הארכת המועד בעניינו . הובהר לא אחת בפסיקה כי טעות במניין הימים אינה טעם המיוחד המצדיק הארכת מועד (ראה א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 771; ע"פ (ירושלים) 6206/02 - עיריית ירושלים נ' כהן מרדכי, (2002) ועוד רבים אחרים).

זאת ועוד, עיון בבקשת רשות הערעור יש בו ללמד כי סיכוייה קלושים כיוון שבית המשפט ביסס את פסק דינו על קביעות עובדתיות והתרשמות ממהימנות הצדדים ועדויותיהם. הובהר בפיסקה כי ערכאת הערעור לתתערב על דרך הכלל בקביעות עובדתיות של בית משפט קמא (בעמ 1591/15 - פלוני נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים (2015); רע"א 1343/13 דוק השקעות 1988 בע"מ נ' ישיבה וכולל אבן חיים (2013)). ואף לא בקביעות שהורתן בהתרשמות הערכאה הדיונית מהצדדים מהופיעו לפניו ( עא (חיפה) 26599-12-14 - אריאל קליין נ' יצחק קוהן,(2015); ע"א 2976/12 בראל נ' קאופמן (2014).

מכלל האמור אתה למד כי אין הצדקה להעלים עין מאיחורו של המבקש אף אם זה נבע מחמת הטעות גרידא.

בנסיבות אלו דין בקשת רשות הערעור להדחות.

בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.