רת"ק 3620-09-14 מנשה נ' חקק ואח'

1.בקשה ליתן הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בפ"ת (כב' הרשמת אושרית הובר היימן) מיום 8.6.14 אשר ניתן בת"ק 21766-09-13 .

כעולה מאישור המסירה המצוי בתיק בית המשפט נמסר פסק הדין לידי המבקש ביום 23.6.14.

2.ע"פ תקנה 16 (א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) התשל"ז- 1976. יש להגיש בקשת רשות לערער על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום מתן פסק הדין.

המועד להגשת בקשת רשות הערעור בנדון הינו, אפוא, 8.7.14.

בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 1.9.14.

3.בבקשתו למתן אורכה טוען המבקש כי הוא סובל מבעיות רפואיות שונות אשר פוגעות אף בזכרונו. בשל כך אין הוא זוכר לטענתו מתי קיבל את פסק הדין (מאידך - ראה מועד אישור המסירה כמפורט לעיל).

לטענת המבקש הוא אף נדרש לאישפוזים שונים בשל מצבו הרפואי. לטענתו הוא אושפז בבית החולים אף בסמוך למתן פסק הדין אך לא היה לו די זמן לפנות לבית החולים ולבקש אישורים על כך.

4.כאשר עומדת לפני בית המשפט בקשה שעניינה, בין השאר, בהארכת מועדים הקבועים בחיקוק הרי שעל פי הוראת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי יש להצביע על טעם מיוחד לחריגה בזמנים שנקבעו ע"י המחוקק, שכן כפי שהובהר – "באין כללים – אין משפט ובאין משפט – אין צדק" (ש. לוין , תורת הפרודצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד , עמ' 22 (1999)).

הדרישה ל"טעם מיוחד" נועדה לאזן "בין האינטרס של מבקש הארכה למיצוי זכותו להשיג על פסק-דין שניתן בעניינו, וכן הרצון להימנע מתוצאה שרירותית ומנוקשות יתרה בהפעלתם של סדרי הדין; לבין האינטרס של המשיב, כמו גם של הציבור בכללותו, לסופיות ההליך, להשמת גבול להתמשכות ההליכים וכן לחיזוק הודאות והיציבות המשפטית" (בש"א 7201/12 מנהל מקרקעי ישראל ואח' נ' גבעת שפירא כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (2012))

5.אשר לטיבו של ה"טעם המיוחד" הנדרש מזה המבקש לחרוג מלוחות הזמנים הקבועים בחיקוק, הובהר כי –

"קיומו של "טעם מיוחד" נבחן לפי נסיבותיו של כל מקרה - בין היתר משך האיחור, מהות הטעם שהוצג להגשתו של ההליך באיחור, כאשר ככלל "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד, הוא טעם שאינו מצוי בשליטתו או בתחום ציפייתו הסביר של מבקש הארכה; מידת ההסתמכות של הצד שכנגד על פסק-הדין, וכן סיכויי ההליך " (רעא 4474/13 - שרה אסולין נ' מדינת ישראל,(2013)