רת"ק 36113-08-16 שלום נ' חברה לשיכון עולים

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בעפולה (כב' הרשם הבכיר יעקב סולומון) מיום 7.8.16 אשר ניתנה במסגרת ת"ק 62012-11-15.

בכתב התביעה, טען המבקש כי הוא דייר מוגן בדירה השייכת למשיבה וכי בדירה ליקויים שונים, ליקויי רטיבות וקילוף טיח, אך חרף פניותיו החוזרות ונשנות אל המשיבה, לא תוקנו הליקויים והוא אף גורש בבושת פנים, כך לטענתו, ממשרד מנהל הסניף של המשיבה. כבר בכתב התביעה הקדים המבקש והכחיש, מכל וכל, את טענת המשיבה כי אינו מאפשר לה לתקן את הליקויים. המבקש העריך את עלות תיקון הליקויים בסך של 15,000 ₪ וזהו סכום התביעה.

המשיבה טענה כי היא מבצעת תיקונים בבניין אשר בו מתגורר המבקש וכי בעיות הרטיבות אשר היו במבנה, תוקנו ונפתרו על ידה. אשר לתיקוני הטיח והצבע, העבודות הללו הוערכו על ידי המשיבה ב- 2,959 ₪ והיא שלחה מטעמה קבלן לביצוען, אולם המבקש מנע את ביצוע העבודה והגיש את התביעה.

בית המשפט קמא הורה על דחיית התביעה, לאחר שקבע כי המבקש לא הוכיח כמתחייב מהם הליקויים הקיימים בדירה וממילא, קבע בית המשפט קמא, הסעד המבוקש בעניין זה, היינו מתן צו המורה למשיבה לתקן את הנזקים, אינו בתחום סמכותו של בית המשפט. בית המשפט קמא התרשם גם כי הליקויים לא תוקנו בשל התנהלות המבקש אשר מנע מעובדי המשיבה לבצע את העבודה. לגבי הסעד הכספי, קבע בית המשפט קמא, כי המבקש לא ביסס את תביעתו על מסמך כלשהו ולא הוכיח מהם הליקויים ומהי עלות תיקונם. מכאן, מסקנת בית המשפט קמא כי המבקש כשל מלהוכיח את נזקיו כנדרש.

לפיכך, הורה בית המשפט קמא על דחיית התביעה ללא צו להוצאות.

כעת, בבקשתו למתן רשות ערעור, טוען המבקש כי לא הציג בפני בית המשפט קמא את תמחור עבודות תיקון הליקויים ומבקש הוא להציג כעת העתק תמחור שנעשה על ידי רכז השטח מטעם המשיבה, על סך של 3,000 ₪. יצויין כי לא צורף מסמך כלשהו אשר בו תמחור כפי שטוען המבקש, אלא צורפו שני מסמכים אחרים, האחד הנחזה להצעה להחלפת 4 דלתות והאחר תיקון תריס בעלות של כ- 700 ₪.

המבקש עותר, בבקשת רשות ערעור זאת, לקבל את תביעתו להוצאות כפי שפירט.

לאחר עיון בתיק בית המשפט קמא, בפסק דינו ובבקשה אשר לפניי, לא מצאתי ליתן רשות ערעור. על כן אדחה את הבקשה, בגדרה של תקנה 406 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

הלכה היא, כי ערכאת הערעור תימנע מהתערבות בממצאים שבעובדה אשר נקבעו בפני הערכאה המבררת, קל וחומר כאשר עסקינן בממצאים הנסמכים על התרשמות בלתי אמצעית של בית המשפט קמא. כאשר עסקינן בבקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, ההתערבות היא מצומצמת עוד יותר.

בענייננו, לא רק שאין מקום להתערבות בממצאים, אלא שגם אין מקום להתערבות במסקנה כלשהי ממסקנותיו של בית המשפט קמא.

עיון בתיק בית המשפט קמא מלמד כי בית המשפט קמא הניח שאכן עלות עבודות הצבע בבית המבקש עומדת על 2,959 ₪, בדומה לטענת המבקש כעת, אולם התרשם, על יסוד העדויות שנשמעו בפניו, כי סירוב המבקש לביצוע העבודות בביתו הוא הסיבה לכך שהעבודה לא בוצעה (ראו עדות המבקש עצמו בעמ' 2 ש' 23). בקביעתו זו, איני מוצאת כל דופי. מעבר לכך, בית המשפט קמא לא מצא כי הוכחו ליקויים נוספים כלשהם ועל כן, הורה על דחיית התביעה וגם מסקנה זו מקובלת עלי, בשים לב לעדויות הצדדים ולראיות אשר הוצגו. משלא הוכח דבר מעבר לליקויי הטיח והצבע כאמור, ליקויים אשר על המשיבה לפעול לתיקונם כפי שאף הצהירה בבית המשפט קמא, בדין נדחתה התביעה.