רת"ק 30950-10-16 חיים ואח' נ' אזולאי

1.בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בקריות (כב' השופט ד"ר שלמה ארדמן) מיום 26/09/16, אשר קיבל את תביעת המבקשים בחלקה, וחייב את המשיב לשלם למבקשים סך של 643.50 ש"ח.

פסק דינו של בית משפט קמא

2.המבקשים הגישו כנגד המשיב תביעה לתשלום סך של 1787 ₪ בגין עלויות פינוי גזם של צמחייה, כאשר, לטענתם, השליך המשיב את הגזם מחלקתו הגבוהה יותר לחצרם של המבקשים, אשר נאלצו לשאת בעלות פינוי הגזם.

3.המשיב טען מנגד, כי הגזם שנגזם בחלקתו פונה על ידו לשטחו, והוא אינו חייב לפנות גזם של צמחייה משטחם של המבקשים.

4.בית משפט קמא קבע בפסק דינו, כי המשיב כרת את הצמחייה בשטחו, ופינה את הגזם משטחו, ואולם בעת שכרת המשיב את הצמחייה, חלקם של הצמחים הארוכים שנגזמו צנח לשטחם של המבקשים.

5.עוד קבע בית משפט קמא, כי בגבול בין שתי החלקות קיימת מסלעה ועליה גדר המפרידה בין שתי החלקות. על המסלעה ועל הגדר קיימת צמחייה עבותה, ששורשיה בשני צידי הגדר, וחלקה גולש מחלקה האחד לחלקה האחר. לעמדת בית משפט קמא, מדובר בגוש צמחייה סבוך אחד, שלא ניתן לחלק בין הצמחייה, ששורשיה מתחילים בחלקתו של המשיב, ובין הצמחייה ששורשיה בחלקתם של המבקשים, וחלק מן הצמחייה גדל על קו הגבול ממש.

6.בנסיבות האמורות קבע בית משפט קמא, כי כל גוש הצמחייה הינו בגדר "מחוברים שבמיצר" כהגדרתו של סעיף 49 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין"). על כן, כל הצמחייה הינה בגדר נכס בבעלות שני הצדדים, וממילא על פי סעיפים 49(ב) ו-32 לחוק המקרקעין, שני הצדדים צריכים לחלוק בעלויות הטיפול בצמחייה בחלקים שווים, ועל פי סעיף 32(ב) לחוק, שותף שנשא בהוצאות למעלה מחלקו זכאי לחזור ולהיפרע מהשותף האחר כדי מה ששילם מעל לחלקו. לפיכך קבע בית משפט קמא, כי עלות פינוי הגזם רובצת על שני הצדדים.

7.לפיכך, חייב בית משפט קמא את המשיב לשאת במחצית מסכום הקבלה ת/2 בסך 1287 ₪, שהינה חלקו בעלות הישירה של פינוי הגזם מחלקתם של התובעים, היינו בסך של 643.5 ₪.

8.בית משפט קמא קבע, כי עסקינן בשטר ושוברו בצידו. על כן, גם המשיב זכאי לדרוש מחצית מעלות הגזם, שפינה הוא מחלקתו. עלות זו לא נתבעה ולא הוכחה בפני בית משפט קמא, ועל כן בית משפט קמא אינו יכול לפוסקה, אך בית משפט הציע לצדדים להגיע להסכמה בעניין זה, כדי לחסוך בהתדיינות נוספת.