רת"ק 26735-04-16 אברהם ישעיהו ארנטרוי ואח' נ' חברת דואר ישראל בע"מ

1.החלטה בבקשת המבקשים להפחתת העירבון.

2.ברקע לבקשה, ערעור שהגישו המבקשים בגין תביעתם הכספית ושהועמדה על הסך של 8,800 ₪ ופסק דינו של כב' הרשם הבכיר נחשון מיום 14.2.2016 ולפיה נדחתה התביעה שהוגשה על ידי המבקש 1, ללא צו להוצאות; בית המשפט קמא קיבל את התביעה שהוגשה על ידי המבקש 2 באופן חלקי, כך שעל המשיבה לשלם למבקש זה סך של 2,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל, בצירוף הוצאות משפט בסך של 650 ₪.

3.לטענת המבקשים, סכום העירבון אותו הם נדרשים להפקיד אינו מידתי ביחס לתביעתם וכלשונם: "עפ"י החלטת המזכירות נקבע ערבון בסך 5,000 ₪, סכום זה מתווסף לאגרה בסך 494 ₪ ששולמה.. במקרה זה, הסכום עליו נסובה בקשת הערעור עומדת על כ – 6,300 ₪ בלבד. לאור האמור, נבקש להפחית את סכום הערבון".

4.המשיבה – מתנגדת למבוקש, תוך שהיא מפנה להחלטת כב' הרשמת השופטת א. נחליאלי חיאט מיום 13.7.2011 בע"א (ת"א) 22139-04-11, שסירבה להכיר במידתיות כשיקול.

5.בפני שני שיקולים, שמשקלם המצטבר תומך בהפחתת העירבון.

א.נמנה ערעור זה עם ההליכים בהם, מי שהגיש את הערעור, זכה בכספים בבית משפט קמא ( - גם אם לא בהיקף שקיווה, ומכאן ערעורו). במצבים אלה, ניתן להעמיד את המערער בחזקתו, שמסכים הוא שמהסכום בו זכה ינוכה כל סכום בו יחויב, אם יידחה ערעורו. [השווה, ע"א 1341/11 יהודה אליהו נ' עוזי ישראל, החלטה מיום 3.4.2011]. כלל ועיקר: סכום בו זכה בעל דין, יש בו כדי להקל עליו במישור העירבונות, בהינתן שמוגש ערעור. הדבר, ראוי שיילקח בחשבון, ולו גם חלקית.

ב.ואף לטענה בדבר חוסר מידתיות בגובה העירבון, על רקע הערעור הנדון יש משקל. ער אני לפסיקת בית המשפט המחוזי בתל אביב הנ"ל, ואולם, אין דעתי שונה במעט מעמדת הפסיקה דהתם: ייתכנו מקרים, בפרט כשברקע תביעה קטנה, בהם חוסר המידתיות בין נפח ההליך לבין העירבון שנקבע בתחילה ברמה המנהלית – זועק, ונדרש עירבון בשיעור מידתי לנסיבות העניין ולהליך שעל הפרק.

6.כללו של דיון, נכון בנסיבות העניין לייחס משקל לשני היבטים אלה, ולהפחית את העירבון. יעמד על הסך של 1,000 ₪.

להפקדה תוך 10 ימים.