רת"ק 23050-03-16 ר.ת. דיסקברי טיול עולמי בע"מ נ' זהבי

1.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות מיום 9.2.16 (כב' השופט א. באומגרט), אשר חייב את המבקשת לשלם למשיב סך 23,000 ₪, אגרת בימ"ש והוצאות בסך 1,500 ₪, בגין הפרה נטענת של סעיף 30א' לחוק התקשורת (בזק ושירותים) התשמ"ג- 1982 (להלן "החוק").

2.כאמור בפסק הדין, המשיב הגיש תביעה כנגד המבקשת, במסגרתה טען כי המבקשת הפרה את הוראת סעיף 30א' לחוק בכך ששלחה לו 32 הודעות פרסומת באמצעות הדוא"ל מבלי שקיבלה הסכמתו לכך, וחרף בקשותיו בכתב לחדול מכך. כן נטען בכתב התביעה כי המבקשת לא ציינה כי מדובר בפרסומת.

המבקשת טענה כי לא הפרה את החוק. לטענתה, המשיב הסכים לקבל ממנה דברי פרסומת כבר ביום 28.3.09. המבקשת הוסיפה וטענה כי המשיב הציג 4 הודעות הסרה רצופות בטווח של דקות ושעות זו מזו ואולם נציגיה בודקים את הודעות ההסרה רק פעם ביום, וכך היה.

המשיב הכחיש כי הוא הסכים לקבל דברי פרסומת מהמבקשת.

נקבע כי טענת המבקשת הינה טענה מסוג "הודאה והדחה". היינו, הודאה כי היא שלחה דברי פרסומת למשיב, וטענה כי הוא הסכים לכך. לפיכך נטל ההוכחה מוטל על המבקשת.

בכך לא עמדה המבקשת, ולא הוכיחה כי המשיב הסכים לקבל דברי פרסומת מהמבקשת בדוא"ל מאחר ולא הגישה את הטופס עליו חתם המשיב לשיטתה.

נקבע כי הוכח שהמשיב קיבל מהמבקשת 32 הודעות, לגביהן לא ניתנה הסכמת המשיב מראש. ביהמ"ש אבחן בין הודעות שנשלחו לפני קבלת הודעת ההסרה, ואלה שנשלחו לאחר קבלתה ופסק למשיב את הפיצוי האמור, בסך 23,000 ₪.

3.לטענת המבקשת, טעה בימ"ש קמא בקביעתו כי נשלחו למשיב 32 הודעות פרסומת; כי המשיב נרשם באתר המבקשת; כי גם אם לא הסכים לקבלת דברי הפרסומת חלים בעניינו התנאים הפוטרים את המבקשת מתשלום; כי המשיב עורך דין במקצועו היודע את רזי האינטרנט; כי המשיב קיבל הודעות רבות ובמשך שנים לא מחה על קבלתן; כי הפיצוי שנקבע גבוה מהראוי.

4.דין הבקשה להידחות.

כידוע, הלכה היא כי רשות ערעור על פסק דין שניתן ע"י בית משפט לתביעות קטנות תינתן במקרים חריגים, במשורה, כאשר מדובר בשאלה עקרונית או כאשר נפלה טעות על פניו של פסק הדין. ר' רע"א 2095/15 אולמי נפטון נ' משיח, 20.05.15. חריגים אלו אינם מתקיימים בעניינינו: אין מדובר בשאלה עקרונית, שהרי הסוגייה העקרונית של יישום חוק התקשורת, "דואר זבל" או "ספאם", נבחנה והוכרעה בפסיקת בית המשפט העליון, עליה נסמך בימ"ש קמא. כן לא מצאתי כי נפלה טענות בפסק דינו של בימ"ש קמא.