רת"ק 22879-09-15 יוניברסל מוטורס ישראל בע"מ נ' דגבר

על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בטבריה (כב' הרשם הבכיר מ' חלאילה) בת"ק 14297-06-15

1.המשיב רכש מכונית מן המבקשת, וניתנה לו תקופת אחריות לשלוש שנים (או 100,000 ק"מ, לפי המוקדם). בתביעה שהגיש נגד המבקשת טען המשיב, כי בתקופת האחריות נתגלתה תקלה במערכת ההילוכים, המבקשת ביצעה בה תיקון אך זה לא עלה יפה, הוא שב ופנה אליה, היא ביצעה תיקון אחר תיקון, אלא שהתקלה לא תוקנה. בפעם החמישית שפנה אליה דרשה המבקשת מהמשיב תשלום עבור התיקון, כיוון שתקופת האחריות נסתיימה בינתיים. ראה כך המשיב, והגיש את תביעתו לבית המשפט קמא, בה הוא תבע סך 20,000 ₪ בגין החלפתה של תיבת הילוכים במכונית, הובלה וגרירה בסך של 7,100 ₪, ופיצוי על עגמת נפש בסך של 2,500 ₪.

2.להגנתה טענה המבקשת, כי אין כל מקום להחלפת תיבת ההילוכים כפי שטוען המשיב. היא מאשרת כי ביצעה תיקונים לאורך תקופת האחריות, אך טוענת כי התיקונים בוצעו בהצלחה. היא מתארת, כי בתקופת האחריות טען המשיב כי הרכב "משייט" ודרש החלפת תיבת ההילוכים, וזו אכן הוחלפה, אף שטענתו ל"שיוט" לא אושרה בידי אנשי המקצוע מטעמה. היא מוסיפה ומתארת בכתב הגנתה, כי לאחר שתמה תקופת האחריות הגיע המשיב למוסך מורשה שלה וטען, כי תיבת ההילוכים אינה תקינה. טענתו נבדקה ונמצאה שגויה. הבדיקה העלתה, עם זאת, כי יש להחליף את מחשב תיבת ההילוכים, וכמחווה של רצון טוב, ואף שתקופת האחריות תמה, הוחלף המחשב בלי שהמשיב יחויב בעלות ההחלפה. לבסוף מתארת המבקשת, כי כחצי שנה אחר כך שב המשיב ופנה למוסך בטענה לתקלה בתיבת ההילוכים, שאז הובהר לו, כי אם תימצא תקלה – יהא עליו לשאת בעלות תיקונה.

3.נוכח עמדה זו של המבקשת הגיש,כאמור, המשיב את תביעתו. משקיבלה את תביעתו פנה אליו נציגה של המבקשת וביקש לבדוק את המכונית, תוך הבטחה כי אם תימצא טענתו נכונה, היא תתקן את התקלה על חשבונה, לפנים משורת הדין. המשיב סירב להצעה, ולכן פנתה המבקשת לבית המשפט קמא בבקשה מתאימה, וזה הורה למשיב להעמיד את המכונית לבדיקתה של המבקשת, וכך אמנם ארע. בדיקה העלתה, כי יש להחליף את משאבת ההגה (ולא תיבת ההילוכים כפי שטען המשיב בתביעתו), המשאבה הוחלפה והמכונית נמסרה לידי המשיב כשהיא תקינה, כך המבקשת בכתב הגנתה.

4.כשהוא נסמך על עדותו של המשיב, אותה מצא מהימנה, ועל חוות דעת של מומחה מטעם המשיב, שעל חקירתו ויתרה המבקשת, קבע בית המשפט קמא, כי לאורך זמן היה כשל במכוניתו של המשיב, שהמבקשת כשלה באבחונה, וכל התיקונים שנעשו לא תיקנו את התקלה. כיוון שכך, קיבל בית המשפט קמא את התביעה, חייב את המבקשת לשלם למשיב את עלות החלפת תיבת ההילוכים בסך של 24,319 ₪, סך כולל של 7,100 ₪ עבור גרירות חוזרות ונשנות של המכונית למוסך, ופיצויים בסך של 2,500 ₪ בגין עגמת נפש. נוסף על כל אלה חייב הרשם הנכבד קמא את המבקשת בעלות חוות הדעת של המומחה בסך של 5,000 ₪, והוצאות משפט בסך של 3,500 ₪. סך הכל חויבה המבקשת בפיצויים בסך של 33,919 ₪, והוצאות משפט בסך של 8,500 ₪.

5.על פסיקה זו מלינה המבקשת, בבקשת רשות ערעור שהניחה לפניי, ובה היא שבה על שטענה בפני בית המשפט קמא. לכך היא מוסיפה, כי בית המשפט קמא זיכה את המשיב בסכום העולה על סכום התביעה (33,919 ₪ במקום 29,600 ₪), וסכום הפסיקה עולה, מכל מקום, על תקרת סכום הסמכות של בית משפט לתביעות קטנות (33,800 ₪).

לכך היא מוסיפה, כי לא היה על בית המשפט קמא להיתמך בחוות הדעת, שכן המומחה לא התייצב לדיון, ולכן לא ניתנה לה הזדמנות לחוקרו על חוות דעתו. היא קובלת על קביעת הרשם קמא, לפיה היא ויתרה על החקירה. לשיטתה, משלא התייצב המומחה לדיון, לא יכולה היתה לבקש את חקירתו.

מוסיפה המבקשת וטוענת בבקשתה לשגגה שנפלה אצל בית המשפט קמא בכך שאת עלות החלפת תיבת ההילוכים הוא קבע תוך הסתמכות על הצעת מחיר שהציג המשיב, מסמך שנערך על ידו ולא על ידי מומחה.

ועוד קובלת המבקשת על הרשם הנכבד כי פסק לזכות המשיב עלויות גרירה בסך של 7,100 ₪, שכן על פי תעודת האחריות, הוצאות הגרירה הן על המשיב.

לבסוף קובלת המבקשת על פסיקת ההוצאות, שאינה הולמת הליך בבית המשפט לתביעות קטנות.

6.המשיב נתן, לפי בקשתי, את תשובתו לבקשת הרשות לערער, והוא מבקש לתמוך בפסק הדין.

7.לאחר שעיינתי בחומר שהונח לפניי ושקלתי בטענות הצדדים, מצאתי ליתן רשות לערער, לראות בבקשה כאילו הוגש ערעור על פיה, ולקבל באופן חלקי את הערעור. אלה טעמיי:

8.בטרם אפנה לעיצומן של טענות שהשמיעה המבקשת אזכיר את הכלל, לפיו אין ערכאת הערעור מתערבת בממצאים שבעובדה שיצאו מלפני הערכאה המבררת, להוציא מקרים יוצאים מגדר הרגיל. יפה כלל זה שבעתיים כאשר עניין לנו בבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, שם ההתערבות נעשית עוד יותר בצמצום. המקרה שלפנינו איננו נמנה על המקרים הללו החריגים המצדיקים התערבות של ערכאת הערעור בממצאים שבעובדה.

9.מכאן לעניין גופו, ותחילה אומר, כי כנקודת מוצא בעלת חשיבות יש לראות את תחושתו הסובייקטיבית של המשיב, שלאורך חודשים ארוכים התלונן על תקלה במערכת ההיגוי או ההילוכים, המבקשת ביצעה במכונית תיקונים כאלה ואחרים, ודבר לא הועיל. אכן, בתחושה סובייקטיבית זו אין די על מנת להוכיח את התקלה, ואת התרשלותה של המבקשת בתיקונה. אלא שהיא מהווה נקודת מוצא חשובה, שהמשיב לא הסתפק בה כי אם הניח לפני בית המשפט חוות דעת של מומחה, שאישש את תחושתו הסובייקטיבית.

10.במרכזה של בקשת רשות לערער עומדות טענותיה של המבקשת בקשר עם חוות הדעת של המומחה מטעם המשיב.