רת"ק 21944-12-14 לוי נ' קרני ואח'

החלטה זו הינה המשכה של ההחלטה מיום 1.2.15, בגדרה הורה בית המשפט לב"כ המבקש להבהיר, בין השאר, את הדברים הבאים:

"1. ..... על מה הוא נסמך בס' 2 לבקשתו, עת טוען הוא כי מועד מתן ההחלטה האחרונה בבית משפט קמא (בקשה לעיון חוזר שהגיש ביום 30.11.14) היא זו הקובעת את מרוץ הזמנים להגשת בקשת רשות הערעור.

2. בידוע הוא, כי בבקשה לעיון חוזר אין כדי להאריך באופן מלאכותי את מניין הימים להגשתו של הליך ערעורי על ההחלטה נשוא הבקשה לעיון חוזר (ראה למשל: רע"א 1268/08 לוי נ' קצין תגמולים (2.9.2008), פסקה 5). ככלל, אם סבור בעל דין, לא כל שכן בעל דין המיוצג על ידי פרקליט, כי נפלה טעות בהחלטה, עליו להגיש הליך ערעורי במועד, שאם לא כן הוא איננו רשאי לצפות מאוחר יותר ליתרונות דיוניים. המבקש, באמצעות בא כוחו המלומד שליווהו בהליך דנא וסייע לו בהכנת בקשותיו לבית המשפט קמא – לדבריו בחינם - אינו יכול להקנות לעצמו זכות ערעור על ידי כך שיגיש בקשה לעיון חוזר על ההחלטה המקורית, ומשתינתן החלטה חדשה יגרום למעשה להארכת מועד להגשת בקשת ערעור על ההחלטה המקורית. אם לא הוגשה בקשה לרשות ערעור על פסק הדין בבית המשפט קמא לתביעות קטנות (או לחלופין, בקשה להארכת מועד עת נודע לו, לדבריו, לראשונה על פסק הדין), אין מקום לפתוח בפניו את שערי הערעור בעקבות דחיית הבקשה לעיון חוזר כדי לאפשר לו השגה על אותו פסק דין.

3. על פני הדברים נראה, כי לפחות זמן מה טרם הגשת הבקשה הראשונה לבית משפט קמא לביטול פסק הדין (ביום 15.07.14), היה כבר ידוע למבקש על מתן פסק הדין שניתן נגדו במעמד צד אחד.

4. עוד מתבקש ב"כ המבקש להבהיר, על מה הוא נסמך, מבחינת הסמכות העניינית, עת בחר הוא להגיש לערכאה קמא, בין שאר בקשותיו, גם "בקשה להארכת מועד להגשת ערעור" (ביום 29.10.14); והנה, דווקא לערכאת הערעור הוא בחר להימנע מלהגישה.

5. ................

6. ................"

בהבהרתו, שהוגשה לפני שעה קלה, נמנע ב"כ המבקש מלהתייחס לשאלות שהופנו אליו על ידי בית המשפט והעדיף להתמקד בכך שפסק הדין שניתן נגד המבקש הושג "במחטף של ממש ובאופן העולה כדי תרמית" (פסקה 1 סיפא), "הושג במרמה באופן פסול היורד לשורש העניין" (פסקה 2 סיפא); וכן יצא חוצץ כנגד התנהגותו של ב"כ המשיבים המלמדת לדעתו על "אופן השגת פסק הדין במרמה של ממש" (פסקה 3 סיפא). בשאר חלקי ההבהרה נטענות טענות בעניין העילה ששימשה למבקש להגשת הבקשה לעיון חוזר (פסקה 7 סיפא), לסיכוייו של המבקש להפריך את התביעה שהוגשה נגדו (פסקה 8), לכך שהמבקש אינו מתחמק מטיפול בעניינים משפטיים (פסקה 9), ולכך שהמבקש מבקש לפתוח דף חדש בחייו ומבקש כי בית המשפט יפתח בפניו את דלתותיו (פסקה 10).