רת"ק 21633-06-15 שגב ואח' נ' דוראני ואח'

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ברמלה מיום 27.05.15 (כב' השופט ד. שהם), אשר דחה את תביעת המבקשים נגד המשיבים. המבקשים לא חויבו בהוצאות.

2.כעולה מפסה"ד, המבקשים שכרו דירה מהמשיבים, והוסכם כי המבקשים יפנו את הדירה עד ליום 20.10.14 שעה 12:00.

לטענת המבקשים הם התכוונו לפנות את הדירה במועד, אך עקב תקלה לא עמדו בכך ועל כן ביקשו לדחות את מועד הפינוי ביום אחד, אך המשיבים לא הסכימו לכך וחטפו מהם את המפתח (אך כנראה הסכימו כי החפצים ילקחו עד למחרת בשעה 12:00ׂׂ).

אף על פי כן, למחרת בשעה 09:00 הגיעו המשיבים לדירה ופינו בעצמם את החפצים תוך שהם משליכים אותם לרחוב. באופן זה גרמו המשיבים למבקשים נזק העולה כדי כ-30,000 ₪.

לטענת המשיבים, המבקשים לא קיימו פסק דין המחייב אותם לפנות את דירתם עד ליום 20.10.14 שעה 12:00. למרות זאת נעתרו לבקשת המשיבים לתת להם ארכה בת יום לפינוי כל החפצים. המשיבים הגיעו למחרת בשעה 7:30 וצילמו את החפצים. הצדדים תיאמו מקום אליו יפונו החפצים בהסכמה. מאותה נקודה יאסוף המבקש 1 את חפציו.

מטעם כל צד הופיע עד.

העד מצד המבקשים העיד כי ראה חפצים מונחים מחוץ לדירה והתרשם כי הם הופקרו, ע"כ לקח מזוודה. לאחר מכן, כשהתברר שהיא שייכת למבקש- החזיר אותה.

העד מטעם המשיבים העיד כי הוא גר בסמיכות לדירה, וכי התרשם כי הציוד הורד מהדירה בהסכמה.

3.ביהמ"ש קבע כי השאלה שבמחלוקת הינה האם החפצים הורדו לחצר הבית בהסכמה, או שמא נזרקו בכוחניות ע"י המשיבים. נטל הראיה להוכיח כי המשיבים זרקו את החפצים בכוחניות וכי נגרמו להם נזקים כתוצאה מכך, מוטלת על המבקשים.

המבקש העיד כעדות יחידה ללא סיוע. העד מטעמו העיד לעניין אחר (לקיחת המזוודה והחזרתה).

ממכלול העדויות עולה כי המבקש 1 הוא שגרם לכך שנשאר ציוד בדירה לאחר מועד הפינוי, כן הובהר מעל לכל ספק כי המבקש הוא שהוציא ציוד רב לחדר המדרגות, המשיבים לא נגעו בציוד והמבקש הוא שלקח את החפצים בסופו של דבר. על כן גרסתו של המבקש אינה מדויקת. טענת המשיבים כי נתנו למבקש ארכה לפינוי בת 24 שעות תואמת את גרסת המבקש. הוסכם, כי לצורך כך הדירה תישאר פתוחה, ואולם טענת המבקש כי המנעולים הוחלפו אינה תואמת את האמור בכתב התביעה.

טענת המבקש כי השאיר דווקא את המחשב היקר והנייד בדירה הפתוחה אינה הגיונית.

בית המשפט התרשם כי לנגד עיני המשיבים עמד האינטרס כי הדירה תתפנה מכל אדם וחפץ ולא היה להם כל אינטרס לפגוע המבקש או לגרום לו לנזק מיותר.

הוגשה תלונה במשטרה רק כנגד עובר אורח שלקח מזוודה. תמוה מדוע לא הוגשה באותה הזדמנות תלונה בדבר זריקת החפצים ע"י המשיבים, טענה חמורה בהרבה מהטענה כי נגנבה מזוודה יחידה.

המבקש חייב כספים למשיב ויש להתייחס לעדותו בזהירות ואל ניתן לתת בו את מלוא האמון.

לפיכך, כאמור, נדחתה התביעה.