רת"ק 21607-03-14 מרדכי נ' משיח

1.לאחר שנתתי דעתי לבקשה לפטור מתשלום אגרה, לתגובת המשיב 2 ולהוראות הדין והפסיקה הנוהגת, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות.

יוער כי הבקשה הועברה לתגובת המשיב 1 בהתאם להחלטה מיום 12.3.2014, אשר נמסרה לו כדין ביום 18.3.2014 אך מטעמיו בחר שלא ליתן עמדתו.

2.פטור מתשלום אגרה יינתן מקום בו שוכנע בית המשפט כי אין ביכולתה של המבקשת לשלם את האגרה וסיכוייו של ההליך אותו יזמה גבוהים.

שני התנאים להענקת פטור – מצב כלכלי קשה וסיכויים טובים להצלחת ההליך – מצטברים ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק ולחייב דחיית הבקשה (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

3.בהתייחס למצבה הכלכלי של המבקשת נחה דעתי כי יכולתה הכלכלית מוגבלת.

המבקשת ילידת 1952, רווקה, מתגוררת בדירת חדר באור יהודה בדמי שכירות חודשיים בסך 2,000 ₪, מתקיימת מהבטחת הכנסה בסך של 2,012 ₪ ומוכרת ללשכת הרווחה במקום מגוריה (ראה מכתב עו"ס מיום 24.07.13 אשר צורף כנספח לבקשה) ונזקקת לתרומות ולסיוע במזון.

4.עם זאת, נוכח סיכויי ההליך, אשר להערכתי אינם גבוהים, בלשון המעטה, אין מקום לפטור את המבקשת מתשלום האגרה במלואה.

דחיית תביעתה של המבקשת על ידי בית משפט קמא מושתת על התרשמות בלתי אמצעית מעדותה, אשר נותרה עדות יחידה, כמו גם על הקביעות לפיהן "לא עמדה בנטל המונח לפתחה. טענותיה, בפרט לעניין הנזק, נעדרות כל תשתית עובדתית מתאימה" (ראה סעיף 8 לפסק הדין של בית משפט קמא).

5.לאור כל האמור לעיל דוחה אני את הבקשה לפטור מלא מתשלום האגרה.

עם זאת, נוכח התרשמותי מיכולתה הכלכלית המוגבלת של המבקשת ועל מנת שלא לחסום את שערי בית המשפט בפניה, מוצאת אני להעמיד את אגרת בית המשפט על סך של 350 ₪ ולאפשר תשלומה בשני תשלומים חודשיים שווים ועוקבים החל מחודש ספטמבר 2014.

אי תשלום אחד התשלומים יחשב כאי תשלום אגרת המשפט.