רת"ק 17324-02-16 צמח נ' תבורי

בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

1. בבקשתו, עותר המבקש להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה (כב' הרשם הבכיר אורן כרמלי), אשר ניתן ביום 3.1.16, בהיעדר הצדדים, ובמסגרתו נדחתה כמעט במלואה תביעתו הכספית של המבקש כנגד המשיב, והתקבלה תביעתו הנגדית של המשיב כנגד המבקש. הבקשה הוגשה ביום 6.2.16.

2. לטענת המבקש, פסק הדין לא הומצא לו כדין על ידי מזכירות בית המשפט קמא, והובא לידיעתו רק כאשר ניגש בעצמו למזכירות בית המשפט קמא ביום 18.1.16, וקיבל לידיו עותק מפסק הדין. המבקש טוען, כי סבר בשגגה כי עומדים לזכותו 30 ימים לצורך הגשת בקשת רשות ערעור, אך מיד כאשר פנה לקבלת ייעוץ משפטי התברר לו כי עומדים לרשותו 15 ימים בלבד, ועל כן הגיש את בקשת רשות הערעור בהקדם האפשרי, ובמקביל הגיש בקשה להארכת מועד.

3. עוד טוען המבקש, כי מדובר באיחור קצר, בן 7 ימים בלבד, אשר נגרם בתום לב ואין בו כדי לפגוע בזכויותיו של המשיב.

4. המשיב מתנגד לבקשה, בטענה כי המבקש לא מצביע על כל טעם המצדיק את הארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור, או על פגם שנפל בפסק הדין של בית המשפט קמא, המצדיק מתן רשות ערעור. לטענת המשיב, הלכה היא כי רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות תינתן רק במקרים חריגים במיוחד, בהתחשב בתכליתו של מוסד התביעות הקטנות, שאמור להיות חסכוני, יעיל ופשוט. משפסק הדין של בית המשפט קמא מנומק ומבוסס, אין כל טעם להיעתר לבקשת רשות הערעור או לבקשה להארכת מועד.

5. בתשובתו לתגובת המשיב חוזר המבקש על טענותיו, ואף טוען כי בקשתו להארכת מועד הוגשה למען הזהירות בלבד, שכן פסק הדין לא הומצא לו בהמצאה כדין. עוד מוסיף המבקש כי ראיה לכך שטעותו בדבר המועד להגשת בקשת רשות הערעור נעשתה בתום לב ניתן לראות בעובדה שבקשת רשות הערעור הוגשה על ידו בתוך פרק זמן של פחות מ-30 יום מיום שקיבל לידיו את פסק הדין.

6. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, להוראות הדין ולפסיקה הנוהגת, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות, ואפרט.

7. הכלל הוא, כי בעל-דין נדרש לקיים את המועדים הקבועים בדין. כלל זה מושתת על עקרון סופיות הדיון והצורך בהצבת גבול להתמשכות ההליכים; הציפייה של הצד שכנגד שלא להיות מוטרד לאורך זמן רב בנוגע לפסק-דין בו זכה; האינטרס של בעלי הדין ושל הציבור בכללותו לחיזוק היציבות, היעילות והוודאות המשפטית; וכן השאיפה להימנע מקשיים הכרוכים בניהול דיון בערעור או בבקשת רשות ערעור שהוגשו באיחור (בש"א 2487/14 אברהם ביבי נ' אליעזר ליפר (פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 14.5.2014).

8. יחד עם זאת, בהתאם לתקנה 528 לתקנות שמורה לבית-המשפט הסמכות להורות על הארכת מועד שנקבע בחיקוק – ובכלל זה המועד להגשת בקשת רשות ערעור – אולם זאת רק בהתקיים "טעמים מיוחדים שיירשמו".