רת"ק 16786-01-18 קמרי נ' מרום

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בקרית שמונה (כב' הרשמת הבכירה ש. צור גינור) מיום 28.12.17 במסגרתו התקבלה בחלקה תביעתו של המשיב נגד המבקש.

עסקינן בתביעה אשר הוגשה בעקבות אירוע תאונת דרכים בו היו מעורבים רכב המבקש ורכבו של המשיב. לטענת המשיב, החנה המבקש את רכבו בצמוד לסף מדרכה הצבוע בצבעים אדום ולבן, כאשר הוא חוסם את נתיב הנסיעה. המשיב הסית את רכבו כדי לעבור משמאל רכבו של המבקש, או אז, פתח המבקש, אשר עמד מחוץ לרכבו, את דלת הנהג אשר פגעה ברכבו של המשיב וגרמה לנזק.

המבקש טען, מנגד, כי האחריות לתאונה רובצת במלואה על המשיב, אשר הגיח מאחורי רכבו, שעה שהמבקש ביקש להיכנס אל הרכב ולצורך כך פתח את דלתו. לטענת המבקש, בהיותו נכה, חיפש לעצמו חניה מתאימה, אך כל החניות היו מלאות ולכן החנה את רכבו בשולי החניון. המבקש עמד על טענתו כי דלת רכבו היתה פתוחה שעה שהגיע המשיב ברכבו ופגע בה.

ביום 3.10.17, בהתאם לבקשת המשיב מיום 1.10.17, ניתן פסק דין בהעדר הגנה במסגרתו חויב המבקש במלוא סכום התביעה. בהמשך, בוטל פסק הדין על פי בקשת המבקש, תוך שהאחרון חויב בהוצאות המשיב בסך 1,000 ₪.

בית המשפט קמא, לאחר ששמע את עדויות בעלי הדין ועיין בתצלומי המקום ובתיעוד הנזקים, קיבל את התביעה, בחלקה. בית המשפט קיבל את גרסתו העובדתית של המשיב, כי דלת הרכב נפתחה על ידי המבקש רק בשלב שבו היה כבר בנסיעה ליד רכב המבקש וכמעט שכבר חלף על פניו. הדבר נתמך בתצלומי הנזקים, אשר מהם עולה כי הנזק ברכב המשיב הוא בחלקו האמצעי של הרכב והדבר סותר את טענת המבקש כאילו פתח את דלת הרכב ואז הגיע רכב המשיב והתנגש ברכבו.

בית המשפט קמא ציין גם כי משעה שהמבקש בחר להחנות את רכבו במקום אשר אסורה בו החניה, חלה עליו החובה להימנע מהפרעה לתנועה, בפרט כאשר מדובר ברכב מסחרי גדול. בית המשפט קמא מצא שלא ליתן משקל ממשי לעדות העד מטעם המבקש אחר ששוכנע כי לא היה בעת התאונה ועל כן אינו יכול להעיד מידיעה אישית אודות נסיבותיה.

עם זאת, ניכה בית המשפט קמא 25% מסכום הפיצוי המגיע למשיב, בשל אשם תורם מצידו של המשיב.

המבקש מלין על פסק הדין וכן על חיובו בהוצאות בסך 1,000 ₪ בגין ביטול פסק הדין בהעדר הגנה.

המבקש טוען כי המשיב לא נקף אצבע כדי לקבל את פסק הדין בהעדר הגנה ולא נדרש להגשת בקשה כלשהי – טיעון זה יש לדחות, כאמור מעלה, על הסף, שכן המשיב עתר למתן פסק דין בהעדר הגנה בבקשתו מיום 1.10.17.

אשר לפסק הדין אשר סיים את ההליך קמא, טען המבקש כי גרסתו בדבר סטיית המשיב מנתיב נסיעתו אגב פגיעה ברכב המבקש, נתמכת בעדותו של עד הראייה ומנגד, גרסת המשיב באה בעדותו שלו בלבד ללא כל תימוכין. המבקש טען כי למרות הסימון אדום-לבן שעל המדרכה, מיועד המקום לפריקת סחורות של ספקי המועצה. התצלומים אשר הוגשו תומכים אף הם בגרסת המבקש, כך לשיטתו, ולכן, טעה בית המשפט קמא כאשר ביכר את גרסת המשיב.

אחר שבחנתי את טענות המבקש ואת פסק הדין מושא הבקשה ועיינתי בתיק בית המשפט קמא, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף בלא צורך בתגובת הצד שכנגד.