רת"ק 14174-09-14 הראל נ' פישר ואח'

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות מיום 27.7.14 (כב' הרשם הבכיר צחי אלמוג) לפיו נדחתה תביעת המבקש כנגד המשיבים לתשלום פיצוי על נזק שנגרם לו לטענתו כתוצאה מפעולותיהם לגביית חוב בסך 34 שח על נסיעה בכביש אגרה .

רשות ערעור על פסק דין שמקורו בתביעה קטנה תינתן רק במקרים חריגים במיוחד, שבהם עולה שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר או כאשר ניכר שנגרם בהם "עוול זועק" – בהתחשב בתכליתו של מוסד התביעות הקטנות שאמור להיות חסכוני, יעיל פשוט (ראו: רע"א 8768/13 גרמה נ' עוזיר, 12.1.14).

אמנם יכולה להישאל השאלה הכללית בדבר מידתיות עיקול אל מול גובה החוב העומד לגביה אך המקרה דנן אינו הראוי לבירור שאלה זו.

ערכאה דיונית ישבה לדין שמעה את הנוכחים לפניה והתרשמה מהם באופן ישיר. אין בפני שום נמוק משכנע להתערב בממצאיה העובדתיים הנטועים בחומר הראיות שהונח לה ולפיהם המבקש ידע היטב על החוב שנוצר ואף הותרע כדבעי כי אם החוב לא ישולם ינקטו נגדו הליכי גביה.

בהינתן ממצאים אלה , היה על המבקש לשלם מיד את החוב אשר דומה שאין חולק שהיה באפשרותו לשלמו בנקל ולמנוע את הליכי הגביה הצפויים . שעל פי התרשמות בית המשפט נעשה הדבר בכוונת מכוון.

אין הצדקה אמיתית להתערב בתוצאה אליה הגיעה בית המשפט לתביעות קטנות ובפרט מקום שהיה נכון למחוק את התובענה שהוגשה על הסף מפאת הדרך המבישה בה נוסחה ובכך גם היה נמנע הצורך מבית המשפט להוסיף את הפרק בפסק דינו ושהוכתר "לסיום אך לא פחות חשוב".

ובמיוחד מקום שהמבקש נמנע במכוון מלפעול בדרך המותווית בסעיף 4 ח (א) לחוק נתיבים מהירים תש'ס 2000 מבלי לתת לכך הסב ר הגם שהוכיח כי הוא יודע על קיומו ובקי בסעיפיו מה שתומך גם הוא במסקנה שהמבקש הוא זה שהביא עליו את הליכי הגביה ללא צורך אמיתי.

הבר'ע נדחית.