רת"ק 12251-10-15 ד.א. דוראל נדל"ן יזום (2005) בע"מ נ' אטיאש

לפי הסכם בין בעלי הדין היה על המבקשת לבנות מסלעה בבית המשיב. בתביעה שהגיש המשיב לבית משפט קמא הוא טען, כי המבקשת לא הקימה את המסלעה כלל. לאחר הגשת התביעה הקימה המבקשת את המסלעה, אלא שאז טען המשיב, כי המסלעה נבנתה באופן לקוי. בהסכמת הצדדים מונה מומחה מטעם בית המשפט, שחיווה דעתו ואישר את עמדת המשיב, לפיה המסלעה נבנתה באורח לקוי, והמליץ להורסה ולבנותה מחדש. כשהוא נסמך על חוות דעת זו קיבל בית המשפט קמא את התביעה וחייב את המבקשת לשאת בעלות הקמת המסלעה בסך של 24,000 ₪. 

על החלטה זו מלינה המבקשת, בבקשת רשות לערער שהניחה לפניי. תחילה היא טוענת, כי לאחר שהקימה את המסלעה צריך היה למחוק או לדחות את התביעה, כיוון שעניינה היה בהקמת המסלעה, והנה זו כבר הוקמה. אחר כך היא באה בטרוניה לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, ומצביעה על ליקויה הרבים, לפי שיטתה. לבסוף היא קובלת על הסכום שפסק כנגדה בית המשפט קמא, כיוון שלשיטתה אין הוא משקף את העלות הנכונה של הקמתה של מסלעה.

לאחר עיון בבקשה על צרופותיה לא מצאתי להיענות לה, ולכן אדחה אותה בגדרה של תקנה 406 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

בטענה הדיונית שמעלה המבקשת לא ראיתי דבר. אכן, כתב התביעה ביקש, מלכתחילה, לחייב את המבקשת לבנות מסלעה, ולאחר שזו הוקמה לא תוקן כתב התביעה באורח פורמלי. אלא שהתיקון נעשה בפועל, בהסכמה שבהתנהגות לכל הפחות, כאשר המבקשת נתנה את הסכמתה למינויו של מומחה, מינוי שנועד לבחון את טענת המשיב כי המסלעה נבנתה באורח לקוי. משניתנה הסכמה, הורחבה החזית, ואת כתב התביעה יש לראות ככזה שתוקן.

לכך אוסיף, כי לא ראיתי כי נפגעה איזו זכות דיונית של המבקשת כתוצאה משינוי החזית, שהרי כל ההתדיינות נסבה, מכאן ואילך, סביב איכות העבודה בהקמת המסלעה, ולמבקשת ניתנה הזכות המלאה להביא את טענותיה בנושא זה, ובכלל זה חקרה את המומחה.

מכאן לעיצומו של עניין, ולפסיקת בית המשפט קמא שבחר לאמץ את חוות הדעת. אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצא עובדתי, גם אם זה נסמך על חיווי דעה של מומחה, ודאי כאשר המדובר הוא במומחה מוסכם שמינה בית המשפט. הדברים יפים שבעתיים כאשר עניין לנו בתביעה קטנה, שם ההתערבות נעשית במשורה. למעלה מן הדברים הללו אומר, כי למבקשת ניתנה שעת כושר לחקור את המומחה, וזה נותר בעמדתו, והשופטת קמא הנכבדה ביכרה לאמצה. בבחירתה זו של השופטת קמא אין אני מוצא כל מקום להתערב.

ולבסוף, ככל הנובע לסכום בו חויבה המבקשת, פסיקה זו נשענה על הצעות מחיר שהונחו לפני בית המשפט, ומהן רשאית היתה השופטת קמא לגזור את סכום פסיקתה, וכך היא עשתה. אינני רואה כל מקום להתערבותי גם בפסיקה זו.

סוף דבר – הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ט תשרי תשע"ו, 12 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.